דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksפקולטה לרפואה > עברית > דף הבית > תא הבוגרים > כתבות > פרופ' בני דרנגר יליד הארץ - 'דור שני שואה'.
חדשות
16/04/2015
פרופ' בני דרנגר יליד הארץ - 'דור שני שואה'.
לא לא    

הוריו של בני דרנגר, אריה ומירה שרדו את השואה. מירה, נותרה לבדה. איש מבני משפחתה לא שרד.אביו, הצליח לשרוד עם אחיו ומצא בארץ את אחותו.
סיפורו האישי של בני הוא סיפורם של רבים הנקראים 'דור שני לשואה'. אלה גדלו והתחנכו בצל החוויות הקשות שעברו הוריהם, בימי המלחמה הנוראה ההיא באירופה.
הוריו של בני דרנגר כבר מזמן לא איתנו. אבל הוא מספר את סיפורם כאילו קרו הדברים כעת.כאילו הוא עצמו חווה אותם. בכל מייצג פרופ' דרנגר את המשמעות של היותו 'דור שני לשואה'. החיים בצל הורים שניצלו מאימי השואה, הופכים את בניהם לשותפים לסיפורם.

אריה דרנגר


הוריו, אריה ומרים ילידי העיר קראקוב . אימו הייתה בת 19 כשפרצה המלחמה. מה שקטע את החלום שלה ללמוד רפואה.היא כבר הייתה רשומה ללימודי רפואה באוניברסיטה בעיר.
אביו, אריה היה מומחה לניפוח זכוכית. ( לימים יפתח את הידע המיוחד הזה להקמת מפעלים לייצור בקבוקי מעבדה ומבחנות ).  הידע המיוחד שלו, הציל את אביו אריה בתקופת המלחמה.
הגרמנים ניצלו את ידיו הטובות. והוא עבד במפעלים שלהם כמו במפעל סימנס.
בהמשך ימי המלחמה הגיע  לאוושיץ ולברגן בלזן. מזלו הטוב היה, בכך שאת שנות המלחמה עבר יחד עם אחיו הצעיר ירוחם, שניהם הצליחו לשרוד.
עם שחרור המחנה על ידי הבריטים , הניצולים הועברו לבית הבראה בהנובר.  יום אחד הגיע לבית ההבראה, איש הציג עצמו כיוסף ארנון, יהודי מארץ ישראל לוחם בבריגדה היהודית, המשתייכת לצבא הבריטי. הוא ניגש לשני האחים שלמרות שהיו חולים ורזים מאד, נראו לו מאד דומים בתווי הפנים שלהם לאשתו צ'סקה לבית דרנגר. האחים למודי הסבל והאכזבות נזהרו באיש הזר. רק לאחר תחקורים רבים הבינו שנמצא מולם בעלה של אחותם צ'סקה שעלתה לארץ בשנים שלפני המלחמה וחיה בקבוץ עין המפרץ.
הגיס העביר את הוריו ואת דודו למרסי. משם עלו באוניית מעפילים  'תל חי' הגיעו לחיפה. הבריטים עלו הספינה ושלחו אותם לעתלית. צ'סקה חילצה אותם משם  ולקחה אותם לקיבוץ.
אביו נסע לחפש עבודה וחיפש עבודה בית חרושת 'שקם' השתכנעו שהוא הצעיד המפעל . נהיה שותף תמורת העבודה והידע  והפך המפעל זכוכית טכנית. כל המבחנות בקוקי בתרופה. מנפח ביד וטמזקקים ביד שדרכם עושים זיקוק נוזלים.  צה"ל א גייס אותו לחיל מדע במכון שלוש שקדם לרפא"ל וייצר בקבוקי מולטוב.

אימא שלו מירה לבית בליץ.מרים דרנגר
איבדה את כל משפחתה. לא נותר לה דבר. אפילו לא תמונה אחת.
אך למזלה, הייתה לה חברה קרובה מכיתה א' בקראקוב, גינה (שלימים תהיה גינה לייטרסדורף,  אימו של פרופ' ערן לייטרסדורף) הן היו חברות בלב ונפש. גינה הצילה את מריה בתקופת השואה וכשעלו לארץ לא נפרדו כל השנים.
כשמרים דרנגר הגיעה לברגן בלזן. הגיעה גם גינה לשם. גינה עברה די מהר למחנה שבויים הסמוך למחנה הריכוז, זאת בזכות אביה שנסע לפלשתינה ב- 39 ונשאר שם. מה שאפשר לו לדאוג להעברתה של משפחתה של גינה למחנה השבויים בחילופי השבויים שעשו הנאצים, תמורת הטמפלרים שהיו בארץ.

 

 

 

מהיום ששתי החברות ניפגשו שוב,משני צידי הגדר של ברגן בלזן, הןלא נפרדו עד מותן בארץ ישראל. למעשה הצילה גינה את מירה, בכך שהייתה מעבירה לה בסתר שאריות מזון. החברות בין שני הבנים, בני וערן היא המשך הקשר בין שתי האמהות.

גינה ומרים


 

 

 

 

 

 

 

פרופ' דרנגר קשור גם לסיפור של בן משפחה נוסף שלו שמשון דרנגר,שהיה מראשי 'החלוץ הלוחם' בגטו קראקוב. והיה למעשה מנהיג מחתרת.בהיותו בן 13 הצטרף לתנועת 'עקיבא', שמשון דרנגר

היה לאחד מחבריה המרכזיים ולחבר הנהגתה, ועד פרוץ מלחמת- העולם השנייה ערך את בטאון התנועה 'דברי עקיבא' ואת השבועון 'צעירים'. ב- 22
בספטמבר 1939, זמן קצר אחרי כיבוש קרקוב בידי הגרמנים, נאסר דר' עם אשתו לעתיד, גוסטה דוידזון (דרנגר), ונכלא במחנה טרופאו (Troppau). הוא נאסר בגלל פירסומים של אירנה הרנד, פעילה אוסטרית בתנועה אנטי-נאצית, בעיתון שערך. אחרי ששוחרר מן הכלא
בדצמבר 1939 ריכז דר' מחדש את חניכיו במסגרת פעילות חינוכית, וכן שיקם את קן
'עקיבא' בורשה. בראשית המלחמה ניסה להציל את חבריו לתנועה על-ידי הברחתם
לסלובקיה, אך נכשל. מדצמבר 1941 עד אוגוסט 1942 ניהל דר' את חוות ההכשרה
בקופליני (Kopaliny), והיא היתה כיסוי לפעילות תנועתית ומחתרתית.
דר' היה מפעילי תנועות הנוער שמראשית המלחמה גרסו שאין ליהודים סיכוי להישרד

על כך בכתבה נרחבת שהכינה רות בקי קולודני בעיתון 'הארץ'.
סיפור הגבורה של "החלוץ הלוחם" בגטו קראקוב
המאבק המלחמתי של שני זוגות אוהבים וחבריהם, שביצעו סדרה של פעולות נקם בגרמנים, נחשב לפעולת המחתרת הראשונה בפולין

website by Bynet Software Systems