דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksפקולטה לרפואה > עברית > דף הבית > תא הבוגרים > כתבות > פרופ' אוריאל בכרך בכיר המרצים בבית ספר לרפואה
חדשות
12/02/2015
פרופ' אוריאל בכרך בכיר המרצים בבית ספר לרפואה
לא לא    
פרופ' אוריאל בכרך בכיר המרצים בבית ספר לרפואה
זיכרונות מהימים הראשונים של בית הספר לרפואה.
פרופ' אוריאל בכרך אחרון המרצים של ימיה הראשונים של בית ספר לרפואה. החל ללמד בשנת בנובמבר 1949, עדיין פעיל ואנרגטי.
פרופ' בכרך נולד בשנת  1926 בגרמניה. עלה לארץ בשנת  1933. למד כימיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית.לאחר שסיים את לימודי המאסטר החל ללמד בבית ספר לרפואה.

אחד הדברים המעניינים ביותר העולים משיחה עם פרופ' בכרך, הוא השוני בלימודי רפואה מאז 49 והיום. בתחילת הדרך של הלימודים, המורים היו רופאים או ניהלו מעבדות. ולימדו , לאו דוקא בשיטות הוראה מעניינות.
לימודי הרפואה  באותם שנים של קום המדינה התנהל בבניינים במגרש הרוסים. השטח ששיך היה לכנסיה הרוסית הפוקע על ידי הבריטים, ועם קום המדינה הועבר לידי ממשלת ישראל.
בבניינים שם היה מלון ובית הארחה כל אלה הוכשרו לכיתות ומעבדות וגם קצת משרדים. " הכל התנהל במקום כמו קבוץ קטן " אומר בכרך. למנהל המשק  קראו מר סוקניק. מר אייזנמן היה ממונה על המים. כל הבעיות הטכניות תוקנו על ידי הסטודנטים או שמצאו באופן יצירתי מי יכול לתקן דברים מקולקלים. כמו למשל, מבחנה שנסדקה, הלכו לתקן אותה אצל נפח זכוכית. פרופ ליצקין למד מיקרוביולוגיה, שכן  היו לו עכברים במעבדה. פרופ' אשנר לימד מיקרוביולגיה צבאית . כשהיה צורך באינקובאטור ולא היה בנמצא לקחו ממקרר ישן. מה שדחף את כולם התחושה 'שמקימים משהוא חדש'.
 מר פלוטק היה מכין מכשירי למידה שונים, כי לא היה תקציב ואפשרות לרכוש בחו״ל. בסך הכל אמצעי הלימוד היו פרימטיבים למדי" אומר בכרך.
פרופ בכרך עם סטודנטים בעבר

בעיה נוספת קריטית נבעה מכך שהסטודנטים כמעט כולם היו עולים חדשים שהתחילו ללמוד בבתי ספר שונים לרפואה באירופה. הי צורך באיחוד הידע של כולם. גם אי אפשר היה לבדוק מי באמת למד ומי לא. גם כל אחד למד בשיטות שונות ומספר שנים אחר.למשל היה אחד שסיפר שהיה פרטיזן, והוא מומחה לחבלת אוירונים".
עוד מספר בכרך  שעל הקשיים התגברו כולם בעזרת התלהבות גדולה ותחושת שליחות של תרומה למדינה שזה עתה קמה.
גם כניסת הסטודנטים למעבדות הייתה בעייתית. כי המעבדות שימשו קודם כל את בית החולים. וכך סטודנטים מצאו עצמם עוסקים בבדיקת בדיקות דם שגרתיות, כמו גם בדיקות שתן ועוד.
הידע הבסיסי הזה עזר לאותם רופאים שנסעו לעזור בהקמת מרפאות ובית חולים באפריקה.
היום גם הידע הרפואי כל כך רחב. שיש מקצועות שלא נלמדות כמו אנטומיה. הגישה היא שאנטומיה תלמד על ידי הסטודנטים במהלך ההתמחות.
  סטודנטים לרפואה בתקופת קום המדינה

פרופ' בכרך היה בין מקימי בית הספר לרפואה באדיס אבבה. עבד גם בטהרן בשעתו בשיתופי פעולה עם משטרו של השאה. היה בין מקימי חיל המדע, מה שיהיה הבסיס לכל תעשיות הצבאיות. פרופ' אפרים קציר היה המפקד שלו. הוא היה כימאי אז גוייס לעזור בפיתוח.  חלק גדול מהממצאות שלהם היו סודיים.
 
לצערו הגדול אין היום דור המשך לחלק מהמקצועות שנלמדו  בשעתו. כמו מקצוע וירולוגיה.
 מיקרוביולוגיה קלינית. לאימנולוגיה, גם הלימוד של מיקרוביולוגיה.יש עדיין מעט רופאים העוסקים במעבדות שלהם.
​​
website by Bynet Software Systems