דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksפקולטה לרפואה > עברית > דף הבית > תא הבוגרים > כתבות > ד"ר אורנה בלונדהיים- האישה של העמק
חדשות
21/03/2013
ד"ר אורנה בלונדהיים- האישה של העמק
לא לא    
ד"ר אורנה בלונדהיים, חוגגת השנה עשר שנות ניהול של המרכז הרפואי העמק בעפולה. בחירתה של ד"ר אורנה בלונדהיים לניהול, הייתה פריצת דרך משום שלראשונה התמנתה אישה לתפקיד מנהלת בית חולים כללי בישראל.  מאז המינוי היא זכתה לכינוי "האישה של העמק" ולא בכדי: דר' בלונדהיים ובעלה פרופ' דויד בלונדהיים, אף הוא רופא, הגיעו לצפון מתוך אידיאולוגיה.
איך הייתה ההתמודדות עם העובדה שהתמנית למנהלת ראשונה של בית חולים כללי?
"ניסתי לאורך כל הדרך להתייחס לתפקיד הניהולי בצורה עניינית ומקצועית ולהניח את סוגיית המגדר בצד. גם לא הרגשתי מבוכה מצד אחרים למינוי שלי. הרגשתי שמוטל על כתפי משא מסוים וביומיום אני מנסה לעשות את תפקידי בצורה הטובה ביותר ללא קשר לעובדה שאני אישה".
את נשואה לרופא ויש לכם ילדים, איך מסתדרים?
"יש לנו ארבעה ילדים וגם נכדים. יש לי בעל מאד מפרגן ויש בנינו חלוקה מאד ברורה. דווקא בתחילת חיי המקצועיים שמתי את המקצוע מעט בצד. לאחר הלידה של כל אחד מילדי, לקחתי חופשת לידה של שנה. אמרתי לעצמי, שאת השנים הללו של גידול הילדים  אף אחד לא יחזיר לי. לא הסכמתי לוותר על התענוג שבהמצאות עם הילדים כשהיו קטנים. אין לי חרטות בנושא."
ד"ר אורנה סיימה את לימודי הרפואה בשנת 1979 ביחד עם בעלה פרופ' דוד בלונדהיים , מנהל מחלקת קרדיולוגיה לא פולשנית בבית החולים 'הלל יפה'. סמוך מאד לסיום הלימודים החליטו בני הזוג לעבור להתגורר בעמק.  תחושת השליחות, אם תרצו 'ציונות'  היא שהניעה אותם לבצע את השינוי במקום המגורים והתעסוקה. היום הם מתגוררים ביישוב הקהילתי מצפה נטופה, בגליל התחתון.
ד"ר בלונדהיים התמחתה ברפואת ילדים, בעיקר בטיפול בפגייה. היא מונתה תחילה לסגנית מנהל בית חולים "העמק". ההצעה להיות סגנית בית החולים הגיעה אליה בהפתעה על ידי מוטי ליפשיץ שהיה אז מנהל בית החולים. בתחילה היא סירבה אך בהמשך הסכימה לנהל ולהמשיך לעסוק ברפואה. כשנתיים עסקה בשני התחומים, עד שהתמקדה בניהול ואף למדה את התחום. "הבנתי, שדרך הניהול אוכל להשפיע יותר על תפקודה של מערכת הבריאות בפריפריה הצפונית. בלי ספק היתרון שלי כתושבת הצפון עוזר לי להבין את הבעיות לעומק".
איך את מסכמת את עשר השנים של ניהול בית החולים ?
" אספר לך, לפני השיחה איתך התקשר מישהו שלא היה בבית חולים חמש שנים. הוא סיפר לי שלא הכיר את בית החולים. אני מניחה שהוא לא הכיר את המקום כי בית החולים נמצא עכשיו בתנופת בנייה גדולה. אנחנו בונים בניין של שבע קומות, בניין מרפאות והוספת קומה בבניין קיים. 
הקמנו שתי מחלקות פנימיות ומחלקת שיקום. הקמת מחלקת שיקום היא בעלת חשיבות  עצומה לתושבי האזור.  אני חושבת ששלוש מחלקות בעשר שנים זה בהחלט מרשים. צריך לזכור שבמקביל גדל כוח האדם ולכן הקמנו מרכז למשאבי אנוש והדרכה.  אנחנו מנסים להקטין את הפער עם מרכזים אחרים במרכז הארץ. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא ההשקעה בפיתוח האנושי.  ניהול בפריפריה זו לא סיבה לפשרות. אנחנו לא מתפשרים על איכות מקצועית. ניתן אפילו לומר שאנחנו גם פורצי דרך. למשל, הנהגת  'תו תקן' לבתי חולים שהקופה הכללית הנהיגה. היינו הראשונים ליישם את  'תו התקן 'כבר בשנת 2008, בהמשך נכנסו עוד בתי חולים לתוכנית."
מתוך מה שפורסם בעיתונות ניתן ללמוד שדר' בלונדהיים הובילה שינויים בתחום איכות הטיפול והיחס למטופל. בצד אלה, ד"ר בלונדהיים היא גם מודל לסובלנות  ולא בלשון מליצה, אלא הלכה למעשה: מצד אחד היא ממקימי היישוב הדתי מצפה נטופה בגליל ומאמינה ביישוב יהודי של ארץ ישראל אך במקביל היא מקדמת את ערכי המוסד שהיא עומדת בראשו שמשמש מודל מוצלח לדו קיום בין יהודים לערבים. על כך היא אומרת  "בתוככי בית החולים מתקיים דו קיום בין האוכלוסייה היהודית והערבית.  לבית החולים מגיעה אוכלוסייה מאד מגוונת. אנחנו משתדלים לדאוג ולקיים יחסים מקצועיים וחברתיים גם מחוץ לבית החולים. אני רואה חשיבות גדולה בפיתוח היחסים האלה בין כל הגורמים העובדים בבית החולים , רק באמצעות חברות והיכרות אמיתית אחד עם השני נתקדם."
האם לדעתך יש ניהול נשי?
 "ניהול אמור להיות מקצועי ואישי גם יחד. ב'ניהול מקצועי' אין חשיבות למגזר. אני מנסה להיות מנהלת מקצועית אבל אני יכולה לומר שלנשים יש אינטואיציה ויכולת לשתף. בתחום קבלת ההחלטות, אני מייחסת משקל רב לעובדות ונתונים ומשתדלת שכל החלטה תהיה מבוססת, אבל בהחלט אני נותנת מקום לאינטואיציה. אם תרצו אינטואיציה נשית."


כתבת באתר סלונה http://saloona.co.il/blog/%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%93%D7%A8-%

website by Bynet Software Systems