דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksפקולטה לרפואה > עברית > דף הבית > תא הבוגרים > כתבות > שיחה ביתית עם פרופ' אריה דורסט וד"ר רמונה דורסט
חדשות
27/12/2011
שיחה ביתית עם פרופ' אריה דורסט וד"ר רמונה דורסט
לא לא    
על רקע נוף ירושלמי מרהיב שנשקף מסלון ביתם, התפנו בני הזוג דורסט לשיחה שמאירה נקודות וצמתים פחות ידועים בחייהם.
 "ניהלנו חיי משפחה רגילים, גידלנו כמו כולם שלושה ילדים", מקדימים לספר בני הזוג.  "העיסוק הרפואי לא באמת בא לידי ביטוי בחיי היומיום שלנו וגם כמעט שלא היו נקודות השקה בעיסוקים הרפואיים שלנו" הם אומרים.  "אבל כן הייתה תמיכה הדדית, בעיקר רימונה תמכה בי " מדגיש אריה דורסט. "אני הייתי בעל וירטואלי" . "ולא נפגשנו במסדרונות הפקולטה" אומרת רמונה.  "נפגשנו במקרה במסיבה  אני הייתי סטודנטית שנה ראשונה ואריה היה כבר מתמחה בכירורגיה".
 
פרופ' אריה דורסט, החל ללמוד רפואה במחזור השני של הפקולטה לרפואה בירושלים, כשהיה בן 18. את ההתמחות בכירורגיה עשה אצל פרופ' זלץ ז"ל.
לימים הפך  לאחד מטובי המנתחים בישראל, עמד  בראש יחידת ההשתלות, ניהל את היה מנהל האגף הכירורגי ב"הדסה",  והיה מרצה בבית הספר לרפואה. היום הוא מנהל את מחלקת הכירורגיה של בית חולים 'ביקור חולים' בירושלים.  נשוי לד"ר רמונה דורסט, פסיכיאטרית שניהלה את המחלקה הסגורה בבית החולים 'כפר שאול', ו'טלביה'. והייתה ראש החוג לפסיכיאטריה
לזוג שלושה ילדים. ד"ר רונן דורסט קרדיולוג, עו"ד ניבה דורסט שמפלן ורו"ח רפי דורסט.
"הרפואה הייתה תמיד נוכחת בחיי" אומר אריה דורסט. "אבי היה רופא וכך גם רבים מחבריו שהגיעו אלינו הביתה. בהתחלה ראיתי בה רק מקצוע  אבל מאוחר יותר התאהבתי  ברפואה וחשתי  שיש במקצוע הזה שליחות גדולה.
 ללימודי הרפואה, הגיע כשמאחוריו 6 שנות לימוד בלבד, מכיתה ו' ועד כיתה י"ב.
 
הוא נולד בשנת 1934 בעיר לבוב בפולניה ( היום אוקרינה).  בשנה בה היה צריך להתחיל את לימודיו בכיתה א', פרצה מלחמת העולם השנייה.  מאותו רגע, ועד תום המלחמה הסתתר עם אמו, בעזרת תעודת זהות מזויפת.  את רוב שנות המלחמה עשו בוורשה, בביתה של אלמנה צרפתייה, ובזכותה הצליחו לשרוד.  לימודים בבית ספר עבור הילד אריה, היו חלום רחוק.
בתום המלחמה, אותר האב בתל אביב, אליה הגיע כקצין רפואה בצבא הרוסי. בשנת 1946 התאחדה המשפחה בתל אביב. אריה היה אז בן 12.
האב הצליח לשכנע את מנהל בית ספר 'כרמל', ולראשונה בחייו נכנס אריה  לבית ספר הישר לכיתה ו', למרות שלא ידע עברית ,ולא למד עד אז  כלל.  ההתחלה הייתה קשה. אך בעזרת מורה פרטית, כוח רצון וכישרון הוא הדביק את כל החומר החסר. בהמשך הפך להיות תלמיד מצטיין, כשהמקצועות המועדפים עליו הם מתמטיקה ופיסיקה.
"פתולוגיה ואנטומיה', היה המקצוע המועדף עלי", אומר פרופ' דורסט "הרבה בזכות המרצה פרופ' וולמן". לכן היה ברור לו כבר בשנה הראשונה ללימודים  שיתמחה בכירורגיה.
את שרותו הצבאי כרופא עשה בגדוד 51 של גולני. ובשנת 1961 קיבל את צל"ש אלוף על שהציל חייל שנפצע בתאונת דרכים , בעזרת אולר ופנס.כתבה על הצלש של פרופ דורסט

קישור לכתבה באתר 'גבורה': http://www.gvura.org/a343939-מנתח-כלי
לאחר השחרור מצה"ל, התלבט ארוכות היכן יעשה את ההתמחות בכירורגיה.  מה שהכריע לבסוף את הכף לטובת ירושלים, העיר שבה הוא חי למעלה  מ 40  שנה, היא העובדה שהעדיף את שיטת ההתמחות ב'הדסה', שהנהיג פרופ' זלץ ז"ל. למזלו, למרות שנדחה בתחילה, התפנה בהמשך מקום להתמחות.
 
ד"ר רמונה דורסט
במשפחתה של דר' רמונה דורסט היו בעיקר משפטנים, אבל למרות זאת בחרה בפסיכיאטריה: "מגיל צעיר ידעתי שלזה נועדתי" היא אומרת.  "גם הצהרתי על כך כשבאתי לראיון  קבלה לפקולטה".  עוד היא מספרת שאחד מהתנאים  לקבלה, היה הגשה של עבודה בכל נושא שתבחר. "אני כתבתי עבודה שקראתי לה 'התזה על קפקא'" היא מספרת.
לימים נודע לה שבזכות העבודה הזו התקבלה.

ד"ר רמונה דורסט מספרת שזכתה להיות בין אלו  שקלטו רופאים יוצאי ברית המועצות לשעבר למחלקה בה עבדה.  "שמחתי לפגוש רופאים משכילים עם עולם תרבותי עשיר, שהעשירו את העיסוק הרפואי של כולנו" היא אומרת.   בעזרת אחד מהם ד"ר דניאל רובינץ, היא חולקת אהבה גדולה במיוחד לאופרה.
ביחד הם כתבו סדרה של מאמרים העוסקים בפסיכופתולוגיה באופרה - השתקפות הפסיכוזה באופרה  לאורך התקופות השונות, היסודות התרבותיים, והקשר לרקע ההיסטורי של המלחינים.
האופרה, לדעתם היא אמנות המשקפת תכנים מחיי היומיום בדרך ייחודית שיש עימה עוצמה אינטלקטואלית ורגשית. הפסיכופתולוגיה, כחלק בלתי נפרד של חיי הפרט, באה אף היא לביטוי באופרה.

מתוך המאמר:
 "ניתן לפגוש באופרה מגוון רחב של תכנים בפסיכופתולוגיה: מצבים פסיכוטיים שונים, אבל ודיכאון, התאבדות, רצח, חרדה, מצבים דיסוציאטיים, מצבים פוסט טראומטיים, אלכוהוליזם וסמים והפרעת אישיות. האופרה מדגימה גם ניסיונות טיפול במצבים פסיכיאטריים שונים כגון טיפול היפנוטי באופרה "ראספוטין" של ראוטווארה וטיפול בעיוורון קונברסיבי באופרה "יולנטה" של צ'ייקובסקי.

"התחתנו כשהייתי בשנה השנייה שלי בפקולטה, די מהר נולדו לנו הילדים. עד היום אני לא יודעת איך הצלחתי גם לסיים את לימודי הרפואה וגם לגדל ילדים, וזאת בלי עזרת ההורים שהיו רחוקים". אריה ממשיך להתפעל מיכולותיה, ושוב טוען "אני הייתי בעל וירטואלי".

"בזכות הכישורים וההבנה שלה, היא הייתה תמיד מקור תמיכה מאד גדול עבורי" אומר אריה דורסט על רימונה באהבה גדולה.  וזוכר לה את התמיכה שלה בו, במשבר שחווה סביב השתלות הכליה במחלקה שלו. במיוחד כשהתפוצצה פרשה כאילו הושתלה כליה של בחור דתי שנרצח, במחבלת.  האמת היית הרחוקה מהפרטים שסופרו בעיתונים, אבל דורסט ספג במשך תקופה ארוכה קיטונות בעיקר מצדם של החגים הדתיים בעיר.
אריה אומר, שעליו מספרים את הבדיחה על הבחור שנתן אסימון לנערה צעירה שמצאה חן בעיניו, כדי שתתקשר אליו כשתגדל.
שניהם מספרים שנפגשו בבית מכרים משותפים בתל אביב, כשרמונה הייתה נערה צעירה מאד ואריה היה סטודנט לרפואה, גדול ממנה בעשר שנים. כשנפגשו שוב במסיבה, אליה הלך בחוסר רצון, החיבור ביניהם היה מידי ומהיר. מאז הם חיים יחד כבר כ 40 שנה. 
הבן ד"ר רונן דורסט  אמר בראיון ל  mynet : "אחי, אחותי ואני מגלמים את השאיפה של האם היהודייה – אחי רואה חשבון, אחותי עורכת דין ואני רופא, ובכל זאת ההורים לא מרוצים".

 
​​​​​
website by Bynet Software Systems