דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksפקולטה לרפואה > עברית > דף הבית > תא הבוגרים > כתבות > הנוירולוג ליפמן היילפרין ז"ל - משושלת של רבנים לשבועת הרופא העברי (1902 –1968)
חדשות
11/09/2012
הנוירולוג ליפמן היילפרין ז"ל - משושלת של רבנים לשבועת הרופא העברי (1902 –1968)
לא לא    
אביו של פרופ' ליפמן היילפרין קיווה שימשיך את השושלת הרבנית המשפחתית. אולם היילפרין הבן בחר ללמוד רפואה, כשהמורשת והמסורת היהודית ממשיכים להנחות אותו כרופא צעיר.    לימים ייסד את המחלקה הנוירולוגית בבית החולים בהדסה עין כרם. היה הראשון לזכות בפרס ישראל ברפואה, היה דיקן הפקולטה לרפואה וניסח את שבועת הרופא העברי.
ב-1952 עם סיום המחזור הראשון של בוגרי הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, התבקש פרופ' היילפרין לחבר שבועת רופאים שתינק מהמסורת התרבותית היהודית, תהיה תמציתית ושכוחה יהיה יפה הן לזמנה והן להתפתחויות העתיד.  השבועה שניסח בנויה כעשר דברות, ומנוסחת בעברית מקראית עשירה. זו השבועה הנוהגת בכל הפקולטות לרפואה בישראל.

היילפרין נולד בביאליסטוק (היום בפולין) ב- 1902. למד למודים תורניים וכלליים. בגיל 21, החל ללמוד רפואה בקניגסברג שבגרמניה. בתום לימודיו בשנת 1928, עבר להתמחות במחלקה הנוירו-פסיכיאטרית  בברלין. תחומי המחקר העיקריים שלו עסקו בנוירופסיכולוגיה, בפעילות חשמלית של השרירים והעצבים ההיקפיים וכן בהשפעות של תרופות על רעד הנגרם ממחלת הפרקינסון. בשל עקרונותיו האתיים המחמירים, ניסה היילפרין תרופה  למחלת פרקינסון על עצמו, חווה את תופעות הלוואי החמורות ודיווח עליהם במאמר מדעי.הנוירולוג ליפמן היילפרין זל

עם עלות הנאצים לשלטון ב-1933, עבר היילפרין לציריך ועבד במכון לחקר המוח. שנה לאחר מכן,
ב-1934עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא נישא לעדינה גיטלמן, מוזיקאית וכנרית ושקע בעבודה מקצועית וציבורית.  הוא הקים את החברה הנוירולוגית- פסיכיאטרית בארץ ישראל והוביל את הקונגרס המדעי הראשון שלה. בשנת 1936 ערך מפקד של חולי הנפש בארץ לצורך מציאת מתאם בין מאפייני האוכלוסיה ושכיחות מחלות הנפש. היילפרין הקים ב-1938, את המרפאה הנוירולוגית הראשונה בבית החולים האוניברסיטאי הדסה בירושלים. בתוך 3 שנים הוקמה מחלקה נוירולוגית בבית החולים בניהולו.
בתחילת שנות ה-40, הגיעו מטופלים רבים ממדינות ערב לבית החולים. היילפרין הכיר בצורך במחלקה נוירו-כירורגית ובשנת 1943 עזר לייסדה.  במהלך מלחמת העצמאות עסק באבחנות מדעיות וטיפוליות בפצועי מלחמת העצמאות שסבלו מפגיעות ראש.
הישגים נוספים (1953-1968)
ב- 1953 זכה היילפרין בפרס ישראל למדעי הרפואה על ספרו "התסמונת של האינדוקציה הסנסומוטורית בהפרעות שיווי משקל". היילפרין ראה בנוירולוגיה ופסיכיאטריה ישות אחת שאינה ניתנת להפרדה. ברוח זו הוא מונה ב-1949 גם למנהל בית החולים הפסיכיאטרי "עזרת נשים", והכניס שיטות טיפול חדשניות כמו טיפול בנזע חשמל ולובוטומיה (ממנה התאכזב עד מהרה). תחת הנהגתו, המחלקה הנוירולוגית בהדסה פרחה ואפיקים חדשים של מחקר נפתחו. במסגרת המחלקה הוקמו מעבדות מחקר בסיסי,באלקטרופיזיולוגיה קלינית ובנוירואפידמיולוגיה .
היילפרין היה רופא ומורה מוערך שנהג בכל מטופל באותו חום והתעניינות ,בין אם מדובר  היה בראשי מדינה או באדם מהשורה. הוא היטב לדובב את החולים, והיה אמן ההוראה הקלינית. ההכרות העמוקה של היילפרין עם ההלכה והמסורת היהודיים, יחד עם תבונתו הרפואית,  הפכו אותו לגורם מגשר בין הממסד האורתודוקסי והרפואה המודרנית. תרומה זו הייתה חיונית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
הישגיו של היילפרין  תרמו להכרה בו בקרב הקהילה הנוירולוגית הבינלאומית. ב-1953 הוא נבחר לנשיאות הקונגרס הבינלאומי לנוירולוגיה קלינית  ובשנת 1957 לנשיאות הקונגרס הבינלאומי הראשון למדעי הנוירולוגיה.
היילפרין היה מקובל מאד על חברי הפקולטה לרפואה ומוסדות האוניברסיטה ונבחר פעמיים למשרת דיקן הפקולטה.  בעודו בתפקיד הלך לעולמו.

השושלת המשפחתית  - ליפמן היילפרין הוא  צאצא לשושלת של רבנים מהעיר ביאליסטוק כיום בצפון מזרח פולין: סבא רבא שלו, הרב רפאל יום טוב היילפרין כתב את הספר "שאלות ותשובות עונג יום טוב" המבאר את החוק היהודי. סבו, הרב נפתלי הרץ המשיך את דרכו של אביו כרב הראשי של ביאליסטוק. אביו של פרופ' ליפמן היילפרין, שלמה היילפרין מילא את תפקיד יו"ר בית הדין הרבני בביאליסטוק. הייתה זו אכזבה לא קטנה, עבור הרב שלמה  היילפרין ששני בניו בחרו שלא להמשיך בשושלת המשפחתית הרבנית: בנו הבכור, ליפמן, בחר ללמוד רפואה ובנו הצעיר ישראל, עלה לארץ ישראל ולימים היה לפרופסור בתולדות בית ישראל בפולין באוניברסיטה העברית.
כדי להשלים עם בחירת בנו הבכור, בשנת 1923, כתב הרב שלמה קונטרס על רפואה והלכה בשם  "ספר הרופאים". הספר בא לענות על שאלות הלכתיות המתעוררות ברפואה המודרנית, מדגיש את הדאגה לשלום ורווחת המטופל וכי על הרופא להיות מחויב ללימוד מתמיד ולהתנהגות ללא דופי.
הרב שלמה המשיך לשרת את קהילתו במסירות, עד יוני 1941. ב"יום שישי האדום", הגרמנים ריכזו את כל יהודי ביאליסטוק, וביניהם גם את מנהיגם, הרב שלמה, בתוך בית הכנסת והעלו אותו. באש יחד עם עוד 2000 יהודים שנספו בבניין הבוער.

שבועת הרופא העברי:
 
פרחי הרפואה, אתם ניצבים היום כולכם, בפני מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית הרפואה.
למען תקיימו את תורתה בכל מאודכם, בשום שכל וביושר לבב למען קום דור רופאים, דרוכי מעש ואמוני יעוד לעזרת האדם הדווי.
וזאת הברית אשר אנכי כורת אתכם היום לאמור:
  * על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.
  * ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
  * ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.
  * והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
  * אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה בכור הניסיון.
  * שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו ואל תהלכו רכיל.
  * יחכם לבבכם גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה למדווי העם.
  * תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה.
  * תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.
  * היזהרו בכבוד חבריכם, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם.
  * דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם. ועניתם כולכם אמן, אמן כן נעשה.
*  יהיה רצון שישגא פועלכם להאדרת מורשת הרפואה.
 
*המידע לקוח מתוך המאמר של פרופ' משה פיינסוד:  "The Neurologist Lipman Halpern—Author of the Oath of the Hebrew Physician"
 זכרונותיה של עדנה קוט מפרופ' הלפריין המעידים שהיה רופא דגול, מאבחן, מורה ואדם:
שמי עדנה קוט אני בוגרת מחזור 1959 בית הספר לרפואה אוניברסיטה עברית. היום גימלאית.
יש לי סיפור קטן אודות פרופ' הלפרין.
בגיל חמש עשרה חליתי בדלקת פרקים  במחנה עבודה .(קיבוץ גברעם)קיבלתי טיפול כמקובל באספירין.
כעבור מספר שבועות עם שיפור בפרקים החילותי לתעתע ,הופיע בלבול  ואי שקט ושקעתי בקומה. אושפזתי בבית חולים אסותא בתל אביב. בוצע ניקור מותני. הרופאים המומחים לא היו מסוגלים לאבחן התמונה הקלינית.(כל זה סופר לי בדיעבד) פרופ' הלפרין שנקרא להתייעצות  בדק, עיין בבדיקות ואמר "הילדה תתעורר בקרוב ,זו הרעלת אספירין". הבראתי ,חזרתי ללימודים לפעילותי בארגון ההגנה ובתנועת הצופים ולימים לאחר שנמניתי על  מקימי קבוץ תל קציר, עשיתי לימודי בבית הספר לרפואה בירושלים. היה זה ב1956 ישבנו מספר סטודנטים ליד פרופ' הלפרין במרפאה הנירולוגית בהדסה. הוא מסתכל עלי ואני אומרת לו "פרופ' אתה מזהה אותי?" הוא ממשיך להסתכל ואומר "ודאי את סבלת מהרעלת אספירין...".כזה היה פרופ' ליפמן הלפרין רופא דגול, מאבחן מורה ואדם. בהמשך התמחיתי בשתי התמחויות מלאות בנירולוגיה ובפסיכיאטריה עם מדעי היסוד תשע שנים תמימות ,אך ,אני מאמינה שעל מנת להיות נירולוג למעלה מהסביר יש ללמוד ולדעת פסיכיאטריה ולפחות לעבוד במקצוע מספר שנים. הגשמתי חלום זה שלי  כנראה בהשפעה אולי בלתי מודעת של  המורה  הייחודי שלנו ,היהודי כל כך ,פרופ' ליפמן הלפרין .
     
בברכה והצלחת הכנס
 עדנה קוט
נירולוגיה ופסיכיאטריה
לשעבר מנהלת המחלקה הנירולוגית בבית חולים מאיר.
לשעבר ראש החוג לנירולוגיה באוניברסיטה תל אביב.
 
 
website by Bynet Software Systems