קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר
בחודשים אפריל-ספטמבר ביצעה
מחלקת הווירולוגיה של בית החולים הדסה בסיוע האוניברסיטה העברית בירושלים כ-130,000 בדיקות קורונה
בשיטת איגום מבחנות (פולינג, Pooling). שיטה זו, שיושמה באופן
חלוצי בארץ על ידי הצוות המשותף להדסה והאוניברסיטה, נועדה לביצוע בדיקות סקר בתפוקה גבוהה תוך חיסכון משמעותי בערכות בדיקה. השיטה זכתה לשבחים רבים על ידי חוקרים מהארץ והעולם, ואף הובילה על פי
הפרסומים האחרונים בתקשורת לשינוי של ממש בתחלואה באורוגוואי – שהקדימה לבצע, בניגוד לשכנותיה, בדיקות פולינג וכתוצאה מכך לאורך שלושת חודשי הגל הראשון לא נרשמה העברה של יותר מחמישה מקרים לאדם, וברוב המקרים השרשרת נקטעה אחרי לא יותר משני חולים. מדינה זו גם הפכה לאחת המדינות הראשונות שפתחו את בתי הספר בבטחה.
שימוש נרחב באיגום נועד לניטור התפרצויות של הנגיף, וסריקה מתמדת של אוכלוסיות בסיכון גבוה להידבקות בנגיף או לפיתוח תסמינים קשים. מניתוח נתוני הבדיקות שבוצע לאחרונה במסגרת מחקר על ידי החוקרות פרופ' דנה וולף מבית החולים הדסה, ד״ר מורן יסעור והסטודנטית נטע ברק מהפקולטה לרפואה ומביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, עולה כי הבדיקות של 133,816 נבדקים א-סימפטומטיים בוצעו באמצעות 32,466 ערכות בדיקה בלבד - חיסכון של כ-76% מהבדיקות.
רעיון הפולינג המתואר במחקר החדש פשוט ביסודו, והוצע לראשונה על ידי הסטטיסטיקאי רוברט דורפמן בשנת 1943 לבדיקות מקיפות של חיילים למחלת העגבת. דגימות ממספר נבדקים מוכנסות למבחנה אחת (פול), שנבדקת בעזרת בדיקת PCR שהיא בדיקת הקורונה המקובלת כיום. במידה והפול קיבל תשובה שלילית, תשובה שלילית מדווחת עבור כל הבדיקות שמרכיבות אותו. במידה והפול קיבל תשובה חיובית, כל הבדיקות הבודדות המרכיבות אותו נבדקות באופן פרטני והתוצאות מועברות בנפרד לכל בדיקה.
ההחלטה לבצע בדיקות פולינג בחולי קורונה התבססה ברובה על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים במדגמים קטנים יותר (כמו גם מאמר קודם של הדסה והאוניברסיטה העברית), שהציעו שיפור משמעותי ביעילות תוך שימור אחוז ניכר מהרגישות של הבדיקה. כמו כן, תהליך האיגום כבר נמצא בשימוש בבדיקות לגילוי מחלות שונות בבנקי דם.
היעילות (כלומר, אחוז הבדיקות שניתן לחסוך) של איגום המבחנות תלויה בשני גורמים מרכזיים - אחוז החיוביים באוכלוסייה וגודל ה'פול'. ככלל, ככל שאחוז החיוביים באוכלוסייה נמוך יותר, גודל ה'פול' שיספק יעילות מקסימלית הוא גדול יותר. לאורך התקופה היו תנודות משמעותיות באחוז החיוביים מקרב אוכלוסיות הסקר - בין 0.5% ל-6%. על מנת לשמור על יעילות מקסימלית הבדיקות בוצעו באמצעות פולים בגודל 5 או 8 דגימות, בהתאם לאחוז החיוביים העדכני. נוסף על השיפור ביעילות נצפתה פגיעה מינימלית ברגישות, התומכת בטענות לפיהן איגום בדיקות קורונה הוא בטוח לשימוש.
המחקר החדש על השיטה הוגש לביקורת עמיתים בכתב עת מדעי, ומופיע כעת בשרת של מאמרים לפני פרסום ב-
medRxiv, והוזכר לפני כשבועיים
בעדכון השבועי של nature הסוקר התפתחויות במחקר הקורונה.
״ניסוי זה, בקנה מידה גדול, הראה כי בדיקות פולינג יכולות להיות יעילות ביותר, אפילו מעבר לתחזיות התאורטיות״, נכתב באזכור כתב העת היוקרתי.
״החוקרים השתמשו רק בכרבע מכלל הבדיקות שהיו נחוצות להם כדי לבדוק את כל הדגימות בנפרד״. הסטודנטית נטע ברק מסכמת:
״קנה המידה של המחקר, הכולל בסך הכל 133,816 בדיקות שנבדקו באמצעות 17,945 פולים, הוא ראשון מסוגו, ומאפשר לבצע הערכה טובה מאי פעם של השפעת איגום בדיקות על הרגישות והיעילות של הבדיקות״.
פרסומים בתקשורת
