דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksבית הספר לסיעוד > עברית > אודות בית הספר > פרקים בהיסטוריה של בית הספר
פרקים בהיסטוריה של בית הספר
בית הספר היהודי העל תיכוני הראשון לנשים בארץ
 
משלחת רפואית מטעם ציוני אמריקה (American Zionist Medical Unit) לימים הסתדרות מדיצינית הדסה, ובה ארבעים וחמישה איש וציוד מודרני, הגיעה לארץ ישראל בשנת 1918 לאחר מלחמת העולם השנייה ועם ראשית השלטון הבריטי. ברחבי הארץ פרשה המשלחת רשת של בתי חולים, מרפאות, מעבדות, מערך פיקוח על בריאות והיגיינה של אלפי תלמידים, ניהול טיפות חלב ועוד.
 
מנהיגות הדסה ובראשן הנרייטה סאלד ואליס סליגסברג עמדו עד מהרה על הצורך של הכשרת נשים מקומיות לעבודת הסיעוד ופתחו את בית הספר לאחיות כבר בשלהי אותה שנה. בראשית שנות העשרים רמת בית הספר נועדה להיות כשל בתי הספר הטובים ביותר בארה"ב.
 
 
    
      ביה"ס לאחיות הדסה ירושלים - ראשית הדרך
          מתוך הסרטים:  Henrietta  Szold ו-  Out of Darkness   
 
בית הספר לאחיות של המשלחת, שהיה בית הספר היהודי העל תיכוני הראשון לנשים בארץ, היווה בסיס ליסוד הסיעוד כמקצוע בארץ.
 
 
מנהיגות ואידיאולוגיה
 
שולמית קנטור מנהלת בית הספר (1948-1934) ומייסדת מחלקת האחיות במשרד הבריאות עם קום המדינה והבוגרות אשר מלאו עמדות מפתח בתחום שרותי הבריאות בארץ ובהן רבקה ולקנשטיין-עזר, עלזה ילין, מלכה זגגי, גב' יהודית שטיינר-פרויד (מנהלת ביה"ס ודקאן משנה בסיעוד בהדסה (1985-1968), פרופ' רבקה ליונס-ברגמן, עטיה מרגלית-קוכן, דר' לאה צוונגר, חסיה זרצקי - גור-אריה, חמודה איש-שלום ואחרות – תרמו באופן משמעותי להנחת התשתית של התפתחות המקצוע בישראל, הן בתחום החינוך והן בתחומי העשייה והמנה. 
 
טיפול בחולים התנהל כמובן בארץ עוד בטרם בוא המשלחת, אולם הנשים המטפלות הוכשרו על ידי רופאים שונים לביצוע מספר מטלות ספציפיות. לעומת זאת בית הספר נתפס כמהפכני כיוון שהכשיר נשים לפרופסיה, על פי המושג הסוציולוגי המקובל היום (הכולל למשל, גוף ידע ייחודי, תוכניות לימודים מעשיים ותיאורטיים, הקניית תעודה ורישוי ועיצוב האחות החדשה).
 
הכשרת נשים לרכישת מקצוע בכלל ולסיעוד בפרט הווה מרכיב אחד באידיאולוגיה של ה. סאלד, אשר הושפעה מרעיונות 'התקופה הפרוגרסיבית' בארה"ב (1920-1890) ומתנועות הנשים שם.
 
מבין רעיונות התקופה הפרוגרסיבית יש לציין את האמונה במדע ובטכנולוגיה כמניעים לקדמה ולמודרניות, והמבוססים על עקרונות של יעילות ושיטתיות. בתנועה זו בלטו מתקנות חברתיות שדאגו לשיפור תנאי החיים של נזקקים ללא הבדלי מגדר, גזע או דת, על ידי יישום תוכניות רווחה וחיזוק תפיסות מטרנליסטיות המדגישות את חשיבות האישה והילדים בחברה. ברוח הומניסטית זאת טפחה ה. סאלד בראשית שנות העשרים את בית הספר לאחיות, שאמור היה לשמש גם אמצעי להפצה וליישום של רעיונותיה כמנהיגת הדסה. לכבוד יום הולדתה ה-75 של ה. סאלד, בשנת 1936, בית הספר נקרא על שמה.
 
 
שינויים במשכן בית הספר
 
בית החולים הדסה הר הצופים שלצידו פעל גם בית הספר לאחיות, שהיה באותה עת מבין המודרניים במזרח התיכון, נחנך בשנת 1939. עד אז נדד בית הספר בבניינים שונים בירושלים.
 
 
     ביה"ס לאחיות הדסה בהר הצופים : 1939 - 1948
   מתוך הסרטים:  Israel House of Wisdom ו-  Out of Darkness   
 
לאחר רצח אנשי שיירת הדסה באפריל 1948 פונה בית החולים ועבר למספר מבנים בעיר. בית הספר לאחיות שכן במנזר סנט. ז'וסף ברחוב הנביאים. מאז ועד 1961, השנה בה נחנכה קריית הדסה בעין כרם מאז 2006 בית הספר ממוקם בבניין המרכזי של בית החולים, בקריית הדסה.
 
 
  ביה"ס לאחיות הדסה במנזר סנט. ז'וסף: 1948-1961
       מתוך הסרטים:  Forty Eight Hours  ו-  Hands of Healing   
 
הכשרה להתמחויות בסיעוד
 
22 בנות המחזור הראשון סיימו את שלש שנות לימודיהן בשנת 1921. כבר בתקופה זו, התלמידות המצטיינות החלו לעבור השתלמויות בתחומי בריאות הציבור, המיילדות וחדרי הניתוח ובהמשך במינהל. במהלך השנים הבאות התפתחו קורסים על בסיסיים אלה ואחרים אשר לימים הוכרו גם על ידי משרד הבריאות הישראלי. ראוי לציין את הקורסים העל-בסיסיים בסיעוד לאחיות מוסמכות בטפול נמרץ לב (1982), בטיפול נמרץ כללי (1983) ובסיעוד אונקולוגי אשר הושק ב-1990.
 
החל מ-1953 עם ייסוד המרכז לבריאות הקהילה ע"ש סאלי ופיליפ לאון בקריית יובל ועד סוף שנות התשעים, שולבה בתוכנית הלימודים מודולה ייחודית בבריאות המשפחה וסיעוד קהילתי. 
 
בשנות הששים ביה"ס לקח חלק בפרויקט משותף עם משרד החוץ, של הכשרת אחיות ומיילדות מאפריקה.
 
 
המעבר לאוניברסיטה
 
המגמה של עיצוב הסיעוד כמקצוע אקדמי שנועדה להעלות את רמת השרות לאוכלוסייה התעוררה כבר בשנות העשרים (של המאה העשרים). אולם גיבושה כתוכנית אופרטיבית החלה רק בסוף שנות החמישים והיא הוגשה לגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה העברית ובמשרד הבריאות, בשנות הששים.
 
בתמיכת ארגון נשות הדסה באמריקה כבר בעת ההיא, הוחל להכשיר בארה"ב את הסגל שעתיד היה ללמד ולחקור בבית הספר האוניברסיטאי. בהנהגתה של גב' יהודית שטיינר-פרויד, נפתחה תוכנית לימודים לתואר בוגר בסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית (BsN), שהייתה התוכנית הגנרית הראשונה בארץ.
 
לאור החשיבות של פתיחת תוכנית בסיסית ראשונה זו, עד מהרה סונפו בתי הספר לסיעוד של 'אסף הרופא' (1981), וזה של ביה"ח 'קפלן'  (1984) כשלוחות לביה"ס של הדסה והאוניברסיטה העברית. גם זו הייתה עשייה חלוצית ומבין החוליות הראשונות של תהליך האקדמיזציה של הסיעוד בארץ.
 
 
סגל הוראה
 
תואר Ph.D ראשון, מטעם ביה"ס לסיעוד של אוניברסיטת פנסילבניה ובתמיכת קרן ע"ש ברמן ללימודי דוקטורט בסיעוד, הוענק למורת ביה"ס ב-1988. לאחר מכן מורות נוספות זכו לקבל תארי דוקטור וכן נקלטו בבית הספר מורים בעלי תואר שלישי אשר הוכשרו בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וישראל.
 
ב-1998 הוענק למורה מבית הספר מנוי ראשון של מרצה באוניברסיטה העברית וב-2012 לשבע מורות יש מינוי של מרצה בכיר.
 
 
מחקר וקשרים בינלאומיים
 
במהלך השנים, טיפוח של צוות ובוגרים בעלי תואר שני ושלישי הניב מידה מרשימה של מחקרים ישראליים ובינלאומיים בתחום הסיעוד. כמו כן, מאז ייסוד בית הספר האוניברסיטאי מגיעות מדי שנה מרצות אורחות, בדרך כלל מאוניברסיטאות בארה"ב, הן כדי להרצות או ללמוד מצוות בית הספר והן כדי השתלב במחקר המתנהל כאן.
 
מבין הפרסים השונים, יש לציין את פרס ה. סאלד שהוענק ע"י עירית ירושלים לביה"ס, בחגיגת השבעים ליסוד הדסה (1982). במלאת שבעים וחמש שנים להדסה, גב' יהודית שטיינר-פרויד, זכתה בעטור בוגרת מצטיינת (1987).
 
  
בוגרים
 
על ידי גב' יהודית שטיינר-פרויד, בשנת 1990 נוסד מחדש ארגון הבוגרים, אשר בין השאר מקיים כינוסים, מפרסם כתב-עת, מחזק את הקשר עם הבוגרים וביניהם, ופועל לאיסוף כספים למען בית הספר.
 
בביה"ס הוכשרו עד שנת 2012: 1,780 אחים/יות לתואר אח/ות מוסמך/כת במסגרת תוכנית תלת שנתית; 1,271 אחים/יות לתואר ראשון והסמכה בסיעוד; 91 אחים/יות לתואר שני בסיעוד. 
סמל בית הספר לאחיות הדסה ירושלים
22 תמונות היסטוריות של בית הספר לאחיות הדסה בירושלים בוגרות תעודות ומכשור
website by Bynet Software Systems