דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksבית ספר לרוקחות > עברית > דף הבית > ד"ר אילן מתוק
ד"ר אילן מתוק
ד"ר אילן מתוק נולד וגדל ברמלה. לאחר שירותו הצבאי החל את לימודיו לתואר ראשון בביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית. לאחר השלמת התואר ב 1995, הוא המשיך את לימודיו לתואר מוסמך ברוקחות קלינית בביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית. לאחר השלמת התואר החל ד"ר מתוק לעבוד במרכז הרפואי שיבא תל השומר כרוקח קליני של מחלקות ילדים והתמחה בטיפולים תרופתיים בילדים ובמיוחד בטיפול נמרץ ילדים.
במהלך עבודתו כרוקח קליני בטיפול נמרץ ילדים, פרסם ד"ר מתוק מספר מחקרים שעסקו ביעילות terlipressin ו-vasopressin בילדים המאושפזים בטיפול נמרץ ילדים אשר סבלו משוק ספטי שלא הגיב לטיפולים התרופתיים המקובלים. אחד ממחקריו התפרסם ב Critical Care Medicine Journal.
בשנת 2005 החל ד"ר מתוק את לימודי הדוקטורט שלו בתחום הפרמקואפידמיולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, תחת הנחייתם של פרופ' רפאל גורודישר ופרופ' עמליה לוי, במחלקה לאפידמיולוגיה. פרמקואפידמיולוגיה היא תחום בפרמקולוגיה הקלינית אשר עושה שימוש בכלים אפידמיולוגים על מנת להעריך דפוסי שימוש ואפקטים של תרופות באוכלוסיות רחבות. המחקר של ד"ר מתוק התמקד בחקר בטיחות תרופות לעובר. לצורך ביצוע המחקר, הקים ד"ר מתוק מערכת ממוחשבת שקישרה בין מאגרי מידע שהכילו נתונים על התרופות אותן נטלו נשים בזמן ההיריון, ומאגרי מידע שהכילו נתונים על תוצאי ההיריון, כגון מומים מולדים, משקל לידה נמוך ועוד. מערכת ממוחשבת זו מאפשרת ניתוח מידע על מספר רב של תינוקות שנחשפו לתרופה בזמן ההיריון, מה שמעלה את עוצמת המחקר וכך לגלות או לשלול אפקטים לא רצויים של תרופה גם כאשר מדובר בסיכונים בגודל קטן באופן יחסי. בכדי להדגים את רגישות המערכת, נחקרו תרופות נוגדות חומצה פולית, אשר ידועות כטרטוגניות ממחקרים קודמים, והמערכת הייתה רגישה ומצאה גם היא שתרופות אלו הן אכן טרטוגניות. אחת מהתרופות הראשונות שנבדקו בעזרת מערכת זו היא ה- metoclopramide, תרופה המשמשת כנגד בחילות והקאות ואשר נעשה בה שימוש גם בקרב נשים בהיריון כנגד בחילות והקאות של ההיריון. עד לעריכת מחקר זה, השימוש בתרופה זו נעשה בהיעדר מידע מספק על בטיחותה לעובר. במחקר נבדקה התרופה ב 3500 ילודים שנחשפו לתרופה בטרימסטר הראשון של ההיריון והמחקר הראה שחשיפה ל metoclopramide  אינה קשורה בעליה בסיכון למומים מולדים או לתוצאי היריון לא רצויים אחרים. המאמר על בטיחות metoclopramide בנשים בהיריון של ד"ר מתוק פורסם ב New England Journal of Medicine.
עם סיום הדוקטורט בסוף 2009 החל ד"ר מתוק את הפוסט דוקטורט שלו בבית החולים לילדים Hospital for Sick Children (Sickkids) בטורונטו שבקנדה תחת הנחייתו של פרופ' גדעון קורן בחטיבה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה. תחת הנחייתו של פרופ' קורן המשיך ד"ר מתוק במחקרים שבדקו שימוש תרופות בזמן הריון תוך עריכת ופרסום מחקרים שבחנו נתונים בטיחותיים ופרמקוקינטיקיים של תרופות בהריון. לאחר מכן, המשיך ד"ר מתוק לתקופת פוסט דוקטורט נוספת באוניברסיטת McGill ובית החולים היהודי במונטריאול (Jewish General Hospital) תחת הנחייתו של פרופ' סמי סוויסה מהמרכז לאפידמיולוגיה קלינית. בתקופה זו התמקד ד"ר מתוק במתודולוגיה של מחקרים פרמקואפידמיולוגים, ובייחוד במחקרים העוסקים בבטיחות של תרופות בזמן היריון. במחקרו התמקד ד"ר מתוק בבניית מערכות המשתמשות במאגרי מידע לבדיקת בטיחות של תרופות בזמן ההיריון, וכן בבדיקת הטיות מתודולוגיות מסוג immortal time bias במחקרים העוסקים בבטיחות של תרופות בזמן ההיריון. במחקר מתודולוגי שנערך, הודגמה לראשונה הטיה זו אשר גורמת לנראות של "אפקט מגן" של התרופה כתוצאה מהטיה מסוג זה, למרות שלתרופה אין באמת אפקט שכזה. במחקר המתודולוגי שנעשה נבדקו תרופות נוגדות גודש והקשר שלהן ללידה מוקדמת. ההטיה הודגמה ע"י שימוש בעיבוד נתונים סטטיסטי מסוג זמן קבוע (time fixed analysis) בו נצפה אפקט מגן של תרופות נוגדות גודש מפני לידה מוקדמת. כאשר עיבוד הנתונים בוצע בצורה הנכונה, תלוית זמן (time varying analysis),נמנעה ההטיה, ואפקט המגן מפני לידה מוקדמת לא נצפה. מחקר זה התקבל לפרסום ב : Birth Defects Research Part A: Clinical and Molecular Teratology.
תרשים של זמן סיווג שגוי
החל מתחילת 2013, ד"ר מתוק הוא חבר סגל בחוג לרוקחות קלינית, במכון למדעי התרופה בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.
קבוצתו עוסקת במחקרים העוסקים בדפוסי שימוש, בטיחות ויעילות של תרופות בעיקר בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות (נשים בהיריון, ילדים וקשישים) ע"י שימוש במאגרי מידע ממוחשבים ושימוש בשיטות מחקר פרמקואפידמיולוגיות.  
קבוצת המחקר של ד"ר מתוק משתמשת בשיטות מחקר פרמקואפידמיולוגיות בכדי לבדוק את דפוסי השימוש, בטיחות ויעילות השימוש בתרופות. נעשה שימוש במאגרי מידע ממוחשבים המכילים מידע על החשיפה לתרופות (מרשמים ו/או ניפוקי תרופות למטופלים) וכן אבחנות שנעשו למטופלים ע"י הרופאים, וקישור בין המאגרים הללו מאפשר לבדוק את הקשר שבין הטיפול התרופתי ובין תוצאים (רצויים או שלא רצויים). כמו כן נעשה שימוש בשיטות מתקדמות של ביוסטטיסטיקה על מנת לנתח את הקשר שבין הטיפול התרופתי ובין התוצא הנחקר.
דר אילן מתוק
website by Bynet Software Systems