דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
Skip Navigation Linksבית ספר לרוקחות > עברית > דף הבית > זרקור חוקר - אבי פריאל
זרקור חוקר - אבי פריאל
 
דר אבי פריאל נולד וגדל בעומר. לאחר שירותו הצבאי הוא החל את לימודיו לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון במגמה הביו-פיסית, במהלכו החל העניין שלו במערכות ביולוגיות ובפרמקולוגיה. את התואר השני שלו הוא רכש באוניברסיטת בן גוריון במחלקה למדעי החיים בשנים 2000-2002 תחת הנחיתו של פרופ' שי זילברברג. מחקרו התמקד במנגנון המודולציה החיובית של התרופה האנטי-טפילית Ivermectin על הרצפטור היונוטרופי ההומני ל- ATP (P2X4). בעזרת שיטות אלקטרופיזיולוגיות, אבי מצא שהתרופה משנה באופן דרמטי את תכונותיו של הרצפטור כך שהאפיניות ל- ATP עולה בחמישה סדרי גודל. המסקנה העיקרית העולה מעבודה זו היא שהתרופה מאפשרת פתיחה יעילה יותר של התעלה ובכך גורמת לרגישות גבוהה ביותר ל-ATP בתאים המבטאים את הרצפטור (עבודה זו פורסמה ב- (The Journal of General Physiology.  
 
דיאגרמה של  נזק כתלות בקור ובחום בשנת 2003 הוא עבר לירושלים ללימודי הדוקטורט שלו, אותם ביצע בהנחייתה של פרופ' יעל שטרן–באך במכון למדעי רפואת השיניים של האוניברסיטה העברית. עבודתו התמקדה ברצפטורים היונוטרופיים לגלוטמט המהווים יותר מ-70% מהרצפטורים הסינפטיים במערכת העצבים המרכזית. בעזרת שיטות שונות כגון ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה ואלקטרופיזיולוגיה, אבי חקר את המנגנון הפעולה של רצפטורים אלו. הוא התמקד בשתי שאלות עיקריות במהלך עבודת הדוקטורט. השאלה הראשונה אותה חקר היתה הבנת מנגנון הפעולה של החלבון סטארגזיין (stargazing). אבי גילה כי חלבון זה משנה את התכונות הביו-פיסיקליות של הרצפטורים לגלוטמט מתת המשפחה AMPA, גילוי שעורר עניין רב כיוון שחלבון זה היה ידוע עד אותה עת כמעורב בתהליך שינוע הרצפטורים אך לא בהפעלתם. כמו כן, ממצא זה ענה על שאלה שהייתה פתוחה שנים רבות לגביי ההבדל בפעילות הרצפטורים הנצפית בתא העצב לעומת זו הנצפית כאשר הרצפטורים מבוטאים בתאי תרבית (מחקרו זה פורסם ב The Journal of Neuroscience ). השאלה השנייה אותה חקר הייתה הבנת המנגנון המולקולרי של תהליך הדה-סנסיטיזציה של הרצפטורים לגלוטמט מתת המשפחה Kainate. תוך שימוש  במוטציות נקודתיות, אבי מצא את האזור בו חלים השינויים המביאים בסופו של דבר את הרצפטור למצבו הדה-סנסיטורי. גילוי של אזור זה יאפשר פיתוח של תרופות אשר יעכבו או יזרזו את תהליך הדה-סניסטיזציה של רצפטורי ה- Kainate (מחקרו זה פורסם ב Neuron). על עבודת הדוקטורט שלו זכה אבי במספר פרסים, ובשנת 2008 תואר הדוקטור הוענק לו בהצטיינות יתרה על ידי האוניברסיטה העברית. 
 
דיאגרמה של אינטראקציה דו-פעמית ופעילות גבוההבספטמבר 2007 אבי הצטרף לקבוצת המחקר של פרופ' דויד ג'וליוס באוניברסיטת קליפורניה, סן-פרנסיסקו (UCSF) כפוסט-דוקטורנט על מנת להתמקד בהבנת תהליכי כאב וחישה. מעבדתו של פרופ' ג'וליוס הינה מובילה בתחום הבנת הבסיס המולקולרי של מנגנוני הכאב והחישה, ולאורך השנים תרומתה להבנת מערכת החישה היתה רבה. אבי התמקד בחקר הרצפטורים לכאב ממשפחת ה- TRP. במהלך עבודתו זיהה אבי רעלן חדש מעכביש הטרנטולה אשר מפעיל באופן ספציפי את הרצפטור TRPV1 ,רצפטור הכאב לקפסזפין (החומר הפעיל בפלפל החריף) ולחום. אבי מצא כי רעלן זה מפעיל את הרצפטור באופן בלתי הפיך הודות למבנהו הייחודי, המורכב משתי יחידות קושרות רצפטור המחוברות יחדיו ויוצרות רעלן ביוונלטי בעל קישור בלתי הפיך.  בנוסף, הוא מיפה את אתר הקישור ברצפטור לרעלן, ומצא כיצד הפעלה כזו מושגת. מחקרו זה תורם להבנתנו כיצד נוצר כאב ארוך טווח, ומהם ההיבטים המולקולריים והתאיים המוערבים בכאב כזה (מחקרו פורסם ב-Cell). 
 
החל מספטמבר 2011, ד"ר פריאל הוא חבר סגל במכון למדעי התרופה בבית הספר לרוקחות בתחום הפרמקולוגיה. קבוצתו חוקרת את מנגנוני הפעולה של הרצפטורים לכאב, במטרה להבין ולשלוט על התהליכים המולקולריים והתאיים בבסיס פעולתם של רצפטורים אלו. כיוון שרצפטורים אלו הם ייחודים למערכת הכאב, הבנת פעילותם ופיתוח דרכים לעיכובם  יאפשרו פיתוח של משככי כאבים יעילים יותר והפחתת תופעות הלוואי שכרוכות בטיפול בכאב כיום. לצורך כך, קבוצת המחקר של אבי משתמשת בשיטות שונות בהן: ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה של חלבונים, אלקטרופיזיולוגיה ושיטות הדמיה של תאים חיים. המחקר נעשה הן בתרביות ראשוניות של תאי עצב סנסוריים והן בתאי תרבית שונים.  
 
מערכת החישה היא מערכת רבת פנים המציבה אתגרים מדעיים רבים. לדוגמא, מערכת זו אחראית למגוון של תחושות חום (קור, חמימות, חום וחום קיצוני), גירויים כימים, תחושות מכניות (מרפרוף קל לצביטה כואבת) וכן הלאה. מעבר לחישת הסביבה, מערכת החישה מעורבת גם בתחושת תהליכים פנימיים בגוף. כל האיברים הפנימיים מרושתים על ידי מערכת זו, המעורבת במהלך מחלות שונות. הגישה של קבוצת המחקר של דר' פריאל היא הבנת תהליכים אלה הן ברמה הנוירולוגית והן ברמה המולקולרית. בנוסף, קבוצת המחקר בודקת ומפתחת כלים פארמקולוגיים ייחודיים לבידוד מנגנונים שונים במערכת זו. 
אבי פריאל
website by Bynet Software Systems