היות וההורה הוא סוכן שינוי מרכזי, הטיפול מתחיל בפגישות היכרות מעמיקות עם ההורה.ים של הילד, בו הם נשאלים על המשפחה, המצומצמת והמורחבת, רקע התפתחותי, רפואי וחינוכי, קיום אבחנה של ADHD מתי ועל ידי מי נעשתה והאם נוטל תרופות. נעשה בירור אודות קיומן של אבחנות נוספות והאם הן מטופלות על ידי גורם רפואי מוסמך. המשך המפגש עוסק בסדר היום המשפחתי, תפקוד בסביבת הבית ומחוצה לו, ידע אמונות אודות ADHD, בירור משאבים שיש למשפחה (כלכליים, משאבי הנאה, זמן ופניות, משאבים חברתיים ועוד), מה מדאיג אותם אצל ילדם, במה באים לידי ביטוי העוצמות שלהם ושל ילדם, מהם הכישורים וההעדפות של הילד ומה הציפיות שלהם מהטיפול. מועבר שאלון אודות הקשיים בתפקודים ניהוליים של הילד ושאלון אודות תחושת המסוגלות ההורית. לאחר מכן נקבעות מטרות כלליות, ראשוניות להתערבות.

היות וגישת ההתערבות מצריכה התגייסות משמעותית ופניות להגיע לטיפול פעם בשבוע, על פני כ- 17 שבועות רצופים, ילד והורה/ים, נעשה בירור עם ההורים האם יש להם את הפניות, האם המשפחה אינה נמצאת כרגע במשבר/מעבר/מצב בריאותי של הילד או מישהו במשפחתו, המשקף חוסר יציבות. לאחר קבלת תמונה מקיפה על הילד ומשפחתו ווידוא כי אכן יש למשפחה פניות להתערבות רציפה, ההתערבות מתחילה.

ההתערבות מתחילה בשתי פגישות היכרות עם הילד בהן מודגמת שיגרת הטיפול: מבנה הפגישה והעזרים הניהוליים הנלווים, שמהווים תומכי סביבה לניהול עצמי, סביבתי ובינאישי. ניתן הסבר ותרגול אודות תכנון פגישה על לוח מחיק, שימוש בטיימר, הכרת סימן מוסכם בחדר כשמשהו "לא נעים לי" וסימן מוסכם ל"נעים"/ "כיף", היכרות עם מבנה מפגש המתחיל בשיחה ומסתיים בסיכום כתוב (מחברת /צילום בטלפון). כמו כן, מוצגת לילד תיבה של "משאבים" אליה יוכנסו הפטנטים שילמדו במפגשים.

בפגישת ההיכרות השנייה נעשית חזרה על העזרים הניהוליים שהוקנו בפגישה הקודמת וכשפגישה זו עוסקת באופן מוצהר בעוצמות הילד, הדברים מהם נהנה ומתעניין. נעשה ראיון מובנה עם הילד אודות עוצמותיו באמצעות ראיון ה- PICME. הורי הילד מקבלים עידוד להגיע לפגישה זו כשהם הכינו מראש רשימת עוצמות ויכולות של ילדם. בסוף הפגישה הילד והוריו מקבלים עידוד לשים לב לפעולות ומצבים בהם הילד מצליח לעשות דברים, לכתוב זאת על פתק ולשים בקופסת המשאבים, שמקבלת מחיצה גם להצלחות. לעיתים ממש נעשה מודלינג איך ניתן משוב על הצלחה ואיך כותבים פתק של הצלחה.

הטיפול מתמקד ביחידות התערבות במהלכן מוקנות אסטרטגיות ניהוליות כשלכל אסטרטגיה ניתן שם בליווי מר/גברת/כח של/וכדומה. האסטרטגיות מוקנות ברצף הנ"ל: אסטרטגיה לעיכוב תגובה "מר עצור"; לבדיקה וניטור – "מר בודק"; לבקשת עזרה- "מר מבקש עזרה"; לגיוס מאמץ ליזימה והתמדה- "מר מאמץ"; לוויסות רגשי- "מר מרגיש ו"מר רגוע" ולניהול עצמי בהקשר חברתי-"מר חבר". לפעמים, אצל ילדים גדולים יותר, נלמדת האסטרטגיה לתכנון- "מר מתכנן". כל אסטרטגיה מלווה בסמל/ייצוג מילולי וחזותי. כמות האסטרטגיות המוקנית ומשך ההקניה של כל אסטרטגיה משתנה וגמיש ומותאם לחומרת הקשיים הניהוליים, קיומם של תמיכות ומשאבים חיצונים דוגמת טיפול תרופתי, תמיכות סביבתיות נדרשות בסביבה הפיסית, האנושית ובמטלות שמסופקות על ידי הורי הילד ואחרים, הקשר המכוון שמאפשר פיתוח מסוגלות עיסוקית חיובית, ופיתוח מודעות מסתגלת. הפגישה האחרונה עם הילד מכוונת לסיכום התהליך, חגיגת ההישגים של הילד, פעילות המסכמת את השימוש באסטרטגיות שנרכשו, חגיגת תפקודים/מטרות שהושגו ומשאבים שנרכשו לטובת העצמת הילד והוריו.

במהלך ההתערבות נעשות פגישות עם הורי הילד, בנפרד, לחזק ולהעצים אותם בתהליך ולתמוך בהם על ההתגייסות שלהם והמחויבות להגיע לטיפולים. נעשה בירור אודות ההבנה שלהם את האבחנה וקשיי הילד, הקנייה של ידע פסיכו-חינוכי אודות האבחנה ואודות תפקוד מצופה בשלבי התפתחות שונים, כמו גם ההבנה של תפקידם כמנהלי הבריאות של ילדם, כתומכים בתפקוד הילד באמצעות יצירת שגרות ניהוליות והעצמה מתמדת שלו. בפגישה זו נעשית חשיבה נוספת אודות מטרות ההתערבות. הפגישות נועדו לתמוך בהורה, לחזק את המסוגלות שלו, לסייע לו להטמיע את מה שנלמד בפגישות ולדייק את הציפיות. בנוסף, בפגישות נעשה בירור מה התמיכות הזמינות להורה, מתי ואיך הוא יכול להסתייע במשאבים, לפנות זמן להטענה עצמית ומילוי משאבים, הנחוצים לשלומות שלו. תדירות המפגשים מותאמת לצרכי המשפחה ולפי שיקול דעת המטפל.

באמצע תהליך ההתערבות נעשית פגישה בסביבה הטבעית של הילד- בביתו, שם מיושמות האסטרטגיות שרכש, בליווי התאמות סביבה שנוצרו או שאנחנו רוצות לקדם בבית של הילד. ניתן לתרגל "מיני- מטרות" שהועלו בטיפול וחלקן אף תורגלו בסימולציות בחדר הטיפולים ומועברות לביתו. מפגש זה נועד להעצים את הילד בהיותו אוחז "בשרביט המארח" ומנהל את המפגש בעזרת תמיכות אותן מכיר- לוח, טיימר, תכנון פעילויות ועוד. כמו כן, הוא נועד לסייע להורה להבין את תפקידו בתן סיוע והתאמות לילדו, בביתם.

בסיום ההתערבות נעשית שיחת סיכום עם הורי הילד על מה הושג, והאם וכיצד הם רואים את המשך ההתקשרות או מעקב עם המטפל או פניה למסגרות נוספות.

* יש לוודא שההורה שומר על קשר עם מנהל בריאות רפואי (נוירולוג ילדים/ פסיכיאטר ילדים/ רופא התפתחותי/ רופא ילדים עם התמחות בקשב) לגבי מצבים נלווים, תמיכות של טיפולים נוספים ו/או התערבות תרופתית ועוד.