סקרנות היא הכוח המניע את המדע
באופן אישי, תמיד הייתי מוקסם מהמכונה המדהימה- הגוף האנושי. מה שהוביל אותי למסלול של מדעי הרפואה. בתור מאמן כושר, ראיתי מקרוב כיצד אורח חיים משפיע על מטבוליזם (חילוף החומרים בגוף) והבריאות. החלטתי לצלול עמוק יותר כדי להבין באמת מחלות מטבוליות מורכבות כמו סוכרת. סוכרת הפכה למשבר בריאותי עולמי המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. מדובר בקשת של מחלות אך המשותף לכולן אי תפקוד של ספקי האינסולין בגוף- איי הלבלב.
המחקר הרפואי מאפשר לנו ללמוד ולגלות ללא הרף – מרמת האורגניזם לרמה מולקולרית
במהלך לימודי הדוקטורט שלי במעבדתו של מארק דונאת באוניברסיטת באזל שבשוויץ חקרתי את האינטראקציה המורכבת בין דלקת ותפקוד תאי בטא המייצרים אינסולין. המחקר שלי התמקד בחקר תפקידם של מתווכים דלקתיים מרכזיים (״אינטרלוקינים״) בוויסות הפרשת אינסולין. הראינו שאחרי כל ארוחה ישנה תגובה דלקתית ארעית שבאופן מפתיע מעודדת הפרשה של אינסולין והורדת סוכר בדם. הפעלה כרונית של התגובה הדלקתית הזו, כפי שעלולה להימצא בהשמנת יתר גורמת לעומס על תאי הבטא, פוגעת בהם, ומובילה לסוכרת. תוצאה מעניינת נוספת ממחקר זה הראתה שלא כל תאי הבטא מושפעים מהליכי הדלקת. או במילים אחרות ישנה הטרוגניות בתאי הבטא.
בכדי לחקור את ההטרוגניות הזו, הצטרפתי לקבוצתו של אנדרו פוספיסיליק במכון מקס פלנק בגרמניה. המחקר שלי התמקד בחקר האפיגנטיקה בתאי הבטא. אפיגנטיקה מסבירה שינויים בביטוי גנים ללא שינויים (מוטציות) בגנים עצמם, והסתבר שתאי בטא בעלי הטרוגניות אפיגנטית!
תוצאות המחקר הובילו לתובנות חדשות לגבי תפקידם של שינויים אפיגנטיים ספציפיים בכרומטין (קומפלקס/מארז של דנ״א וחלבוני היסטון) השולטים בביטוי גנים שמשפיעים על זהות ותפקוד התאים. במילים אחרות: מצאנו את הבסיס/מכניזם המולקולרי להטרוגניות של תאי בטא.
עד כה צברתי ידע וכלים מכמה תחומי מחקר שונים, אך גם המון שאלות חדשות הנוגעות לאינטראקציה בין אפיגנטיקה, דלקת ותפקוד תאי בטא של איי הלבלב. בקבוצת המחקר שלי באוניברסיטה העברית בירושלים אנו שואפים להבהיר כיצד גורמים אלו תורמים להתפתחות של סוכרת ויותר חשוב האם ניתן לשלוט בהם? המטרה האולטימטיבית: לתרגם את הממצאים שלנו לאסטרטגיות טיפוליות חדשניות
תיאור: (A) תמונת תלת-ממד מייצגת של איי לנגרהנס. תאי β ותאי מערכת החיסון מודגשים במגנטה ובצהוב, בהתאמה. (B) הגדלה של אזור באי המדגיש אינטראקציות בין תאים. סרגל קנה מידה 30 מיקרומטר. (C) הדמיית תאים חיים של שלושה גרעינים סמוכים של תאי β המבטאים סמן ל-H3K27me3 (בלבן), ה-DNA נצבע ב-Hoechst (כחול). המסגרת הכתומה מדגישה אזור מוגדל בתוך אחד הגרעינים. (D) ניתוח נתוני scRNAseq של איי לנגרהנס בעכבר; הדמיית UMAP של אשכולות תאי האיים, הצבעים מייצגים (תתי) סוגי תאים. (E) איור של מבחן הפרשת אינסולין כדוגמה למבחן תפקודי.
