בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבותם של תהליכי בקרה המבוססים על מולקולות רנ"א בתאים. בחיידקים, קיימת קבוצת רנ"א רגולטוריים המכונים רנ"א קצרים (small RNAs או sRNAs) אשר מבקרים מגוון רחב של תהליכים תאיים, כולל פתוגניות (יכולת החיידק לגרום למחלה), מטבוליזם, גדילה ועוד.
במהלך לימודיי רכשתי רקע רחב במדעי החיים הכולל התמחות הן במדע יישומי והן במדע בסיסי. בעבודת הדוקטורט, בהנחיית פרופ' שמשון בלקין, פיתחתי חיישנים ביולוגיים מבוססי חיידקים לניטור זיהום סביבתי, כולל שיטה חדשנית לקיבוע חיידקים חיים בקנה מידה של ננוליטרים – שלב מרכזי בבניית מערך חיישנים מבוסס חיידקים. בפוסט-דוקטורט עברתי לעסוק בבקרה של ביטוי גנים שלאחר השעתוק (post-transcriptional regulation). תחילה עבדתי עם פרופ' חנה מרגלית באוניברסיטה העברית, שם פיתחתי ביחד עם שותפיי שיטה המשלבת עבודה ניסויית ועבודה חישובית ונקראת RILseq (RNA interaction by ligation and sequencing). שיטה זו מאפשרת זיהוי רחב-היקף של מטרות mRNA של sRNAs. לאחר מכן הצטרפתי לקבוצתה של ד"ר Gisela Storz ב- National Institutes of Health (NIH) שם התעמקתי בחקר השפעתם של sRNAs על הפיסיולוגיה של חיידקים, תוך התמקדות באפיון חלבונים קושרי רנ"א שלא אופיינו קודם לכן.
את המעבדה שלי פתחתי בשנת 2021, ואנו חוקרים בה את תפקידי הsRNAs ביחסי הגומלין של חיידקים עם גורמים סביבתיים מגוונים: בקטריופאג'ים (וירוסים המדביקים חיידקים), חיידקים אחרים בסביבת גידול משותפת, או מאכסן במקרים של חיידקים פתוגניים. לשם כך אנו משלבים שיטות גלובליות מבוססות ריצוף (next-generation sequencing) עם שיטות ביוכימיות וגנטיות ממוקדות לאפיון פעילותם של sRNAs בודדים. הבנה מעמיקה של מנגנוני הבקרה שמבוצעים על ידי sRNAs תורמת הן להבנה בסיסית של תהליכים ביולוגיים בחיידקים, והן לפיתוח גישות חדשות לטיפול בזיהומים חיידקיים, תחום חיוני במיוחד לאור העלייה המתמדת בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה.
