רקמות הגוף שלנו הן מערכות מורכבות בהן סוגי תאים שונים עובדים יחד על מנת לאפשר תפקוד תקין. בתגובה לפציעה או מחלה נכנסים לפעולה תהליכי ריפוי רקמות אשר דורשים סנכרון עדין בין סוגי התאים השונים. בפרט, קשרים דו-כיווניים בין מערכת החיסון ומערכת העצבים מתבררים כשחקנים מרכזיים בתפקוד וריפוי רקמות.
העניין שלי בחקר מערכת החיסון ומחלות של מערכת העצבים ניצת במהלך התואר הראשון שלי במדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. החלטתי להמשיך ולחקור את הממשק הנוירואימונולוגי, והצטרפתי למכון ויצמן למדע, שם השלמתי דוקטורט ישיר בקבוצת המחקר של פרופ׳ מיכל שוורץ. בסיום הדוקטורט ביליתי שנה במעבדתו של פרופ׳ קובי אברמסון, במהלכה חקרתי מנגנונים של סבילות חיסונית. לאחר מכן, עברתי עם משפחתי לבוסטון והצטרפתי למכון ברוד של MIT והרווארד, להשתלמות בתר-דוקטורט תחת הנחייתה של פרופ׳ אביב רגב, שם רכשתי ידע וניסיון בטכנולוגיות חדשניות אשר מאפשרות להסתכל על יחסי הגומלין המתקיימים ברקמות באופן מערכתי. התובנות והשיטות שרכשתי מהוות בסיס למחקרים בקבוצת המחקר שלי.
אנו חוקרים תהליכי פציעה וריפוי רקמות תוך התבוננות על הרקמה בצורה הוליסטית, עם התמקדות בממשקים שבין מערכת החיסון למערכת העצבים. במחקרינו, אנו משתמשים בשיטות מחקר מגוונות באימונולוגיה ונוירוביולוגיה, תוך שילוב שיטות חדשניות כגון single-cell genomics ומיקרוסקופיה מתקדמת, על מנת לאפיין את יחסי הגומלין המתקיימים ברקמה באופן מערכתי. ההנחה בבסיס מחקרינו הינה כי אם נבין טוב יותר את הממשקים הבין-תאיים אשר מופעלים בעקבות פגיעה, נוכל ללמוד מה חסר במצבים בהם אין איחוי וריפוי מספקים. בכך, אני מקווים שנוכל להבין כיצד ניתן לעודד ריפוי במצבים כגון פציעות טראומטיות ומחלות ניווניות.
אטלס של תאים ברשתית בעקבות פציעה בעצב הראיה. יצוג דו-מימדי של 121,309 תאים מרשתית עכבר בריאה ובשש נקודות זמן לאחר פציעה בעצב הראיה, אשר נותחו באמצעות single-cell RNA sequencing. מתוך: Benhar et al., Nat Immunol 2023.
פציעה בעצב הראיה הוא מודל מרכזי בו אנו משתמשים על מנת לבחון מה קורה לתאים השונים ברקמה, ביניהם נוירונים, תאים חיסוניים ועוד, בעקבות פציעה. בבסיס חלק משאלות המחקר הנוכחיות שלנו עומדות תובנות שעלו מה״אטלס״ בנוגע לסוגי תאים נדירים ושינויים ברקמה לאורך התגובה לפציעה.
