אנו מתמקדים באותות שמופרשים ע״י הסרטן ומדכאים את היכולת של מערכת החיסון להילחם בו כאשר הגידול נמצא גידול מואץ. אנו משתמשים בשיטת גנטיות וגנומיות מתקדמות על מנת למצוא מנגנונים מולקולריים שמופעלים ע״י הסרטן ואחראים לשיתוק מערכת החיסון.
נזקים בדנהתחלתי את לימודיי באוניברסיטה בתחום שונה מאד מתחום עיסוקי היום. השלמתי תואר ראשון ושני בהנדסת תעשיה וניהול ובכלכלה בטכניון. לאחר שרות צבאי כעתודאי הצטרפתי לבנק הפועלים למחלקה לפיתוח אנליטי בהנהלה הראשית. אף על פי שהעבודה בבנק היתה מעניינת ומתגמלת, לא הרגשתי שאוכל להגשים את עצמי במקצוע זה. מאז ומתמיד התעניינתי במדע ולכן החלטתי ללמוד קורסים בביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. לאחר שנתיים של לימודיי ביולוגיה ועבודה במעבדה במקביל לעבודה בבנק, הבחירה במדע הייתה ברורה והתחלתי לימודיי דוקטורט במעבדתו של פרופ׳ מרטין קופייק.
הנושא של תיקון דנעבודת הדוקטורט התמקדה בהבנת תהליכים שגורמים לחוסר יציבות גנומית, אחד מסימני ההיכר של סרטן. במהלך עבודת הדוקטורט למדתי להשתמש בשיטות גנטיות מתקדמות ויישמתי ידע זה על מנת לחקור תהליכי שיכפול ותיקון DNA בשמרים.
לאחר סיום הדוקטורט, החלטתי ליישם את הידע שצברתי בתחומים חדשים והתחלתי פוסט דוקטורט בוירולוגיה באוניברסיטת דיוק ולאחר מכן התחלתי פוסט דוקטורט נוסף ב Broad institute במעבדה של פרופ אביב רגב.
הצטרפתי למעבדתה של פרופ׳ רגב בתחילת המהפכה שהתאפשרה בעקבות הגילויים של מערכת ה CRISPR-CAS. מערכת זו מאפשרת לפגוע בגן רצוי או להגביר ביטוי של גנים. במהלך עבודת הפוסט דוקטורט יישמתי את המתודולוגיות שלמדתי במהלך הדוקטורט על מנת לבצע סריקות גנטיות בתאים של מערכת החיסון תוך שימוש במערכת ה CRISPR-CAS. מטרת המחקר הייתה למצוא מנגנונים חדשים וגנים חדשים בתאים דנדריטים שמתווכים בין מערכת החיסון המולדת לנרכשת וחשובים לבקרה של זיהומים וסרטן.
מבחינת חקר הסרטן, תיקון הדנביולי 2016 הצטרפתי למחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית. במעבדה אנו חוקרים איך אותות סופרסורים משפיעים על מערכת החיסון ועל תאים דנדריטים. אנו מתמקדים באותות שנוצרים בעקבות גידול סרטני.
הפרשה של אותות שמדכאים את תאי מערכת החיסון מאפשרת לגידול הסרטני להתפתח ללא הפרעה. אנו חוקרים מהם האותות המדכאים, באיזה שלב הם מופרשים, ואיך הם משפיעים על תאי מערכת החיסון. בנוסף אנו מחפשים מנגנונים חדשים וגנים שמתווכים את העברת האותות המדכאים בתאי מערכת החיסון המולדת ובתאים דנדריטים. גילוי המנגנונים שמתווכים את מעבר האותות המדכאים במערכת החיסון תאפשר חסימה של אותות אלו וכן פעילות אפקטיבית של מערכת החיסון כנגד הסרטן. לפיכך המחקר במעבדה משלב מדע בסיסי ואפליקטיבי.
על מנת לענות על השאלות המחקריות ועל מנת למצוא גנים חדשים שמעורבים בבקרת תאי מערכת החיסון בנוכחות גידולים סרטניים, אנו משתמשים במודלים מתקדמים ושיטות מולקולריות מתקדמות כגון: סריקות גנטיות בעזרת מערכת ה CRISPR-CAS, ומידול הגנים המשועתקים בתאים בודדים.
אני מאמין שההתקדמות המדהימה בשיטות חדשות ובהבנת מערכות ביולוגיות מורכבות לה אנו עדים בשנים האחרונות, מאפשרת עריכת מחקרים בסיסיים ברמה גבוהה עם פוטנציה להשפעה משמעותית על חולים.
