דבר מנהל ביה""ס לחג הפסח

למשפחת ביה""ס שלום רב,חכמינו ז""ל קבעו לנו כלל באמירת ההגדה בליל הסדר: ""מתחיל בגנות ומסיים בשבח"". ולכן... אין זה סוד, שאנו עומדים בפני תקופה מאתגרת ומטרידה, ולא רק בעקבות הקידוחים הרועשים והמאובקים שילוו אותנו בקמפוס בשבועות הקרובים. כפי ששמענו אתמול במועצת הפקולטה ממנכ""ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין ומפי דיקן הפקולטה לרפואה פרופ' דינה בן-יהודה, לפני כחודש, הדסה הודיעה לאוניברסיטה על סיום ההסכמים ששימשו כבסיס לשותפות בין בית החולים לאוניברסיטה מזה 50 שנה ויותר, מעשה שיש לו השלכות חמורות פוטנציאליות על בית הספר ועל הצוות שלנו. אנו יכולים רק לקוות כי שני הצדדים ינהלו מו""מ על הסכם חדש שיבטיח את המשך הצלחתו ושגשוגו של בית ספרנו בחסותם של שני הארגונים הדגולים.אני אוהב להאמין שאני מטבעי אופטימי. אבל כפי שמבהיר הרב הראשי לשעבר של בריטניה ג'ונתן סאקס, בפירושו על ההגדה, זה לא דורש אומץ רב כדי להיות אופטימי (אולי רק תמימות מסוימת), משום שהאופטימיות היא סגולה פסיבית - אמונה שיהיה בסדר. תקווה, לעומת זאת, היא האמונה הפעילה והממושכת, שביחד נוכל לעשות דברים טובים יותר.ומכאן לשבח ולדברים הטובים יותר שכבר נעשים אצלנו. מזל טוב לד""ר יעל בר-זאב לרגל אישור הדוקטורט שלה באוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה. יעל מצטרפת אלינו באופן רשמי כחברת סגל ביה""ס, למרות שכולנו כבר עדים, ונהנינו מיכולות ההוראה המצוינות שלה, מהתובנות המקצועיות והמדעיות, והאנרגיה החיובית שהיא מקרינה. מאחלים לה, ובזכותה גם לכולנו, הצלחה גדולה בשנים הבאות.  מזל טוב לפרופ' אורה פלטיאל שזכתה לאחרונה בפרס בוני ציון של ארגון 'נפש בנפש', בתחום המדע והרפואה. הפרס מוענק כל שנה להוקיר את הישגיהם של עולים ממדינות דוברות אנגלית על תרומתם יוצאת הדופן למדינת ישראל בתחומים שונים.ברכות לד""ר שי כרמי שמאמרו Identity inference of genomic data using long-range familial searches שפורסם בכתב העת היוקרתי ביותר Science, נבחר לאחד מעשרת המאמרים המובילים לשנת 2018.ברכות לד""ר רענן רז שמאמרו בנושא Live-Birth Bias and Observed Associations Between Air Pollution and Autism נבחר לאחד המאמרים החשובים ביותר לשנת 2018 ע""י כתב העת היוקרתי American Journal of Epidemiology. בימים האחרונים שלפני חג הפסח, שקדנו על בחירת חבר/ת סגל חדש/ה לצרף לבית ספרנו בשנה""ל תש""פ. חווינו שלושה ימים אינטנסיביים מאד שבהם הכרנו את שלושת המועמדים, ואני מודה לכל חברי הסגל שהשתתפו בסמינרים ובפגישות אישיות. תודה מיוחדת לניבה, לשלי ולקטיה (מלשכת הדיקן) שעבדו ללא לאות כדי לתאם את כל הפגישות והלוגיסטיקה הלא פשוטה. במהלך התהליך, זכיתי להכיר ולהעריך את הרמה הגבוהה וחסרת התקדים של הערכה ותמיכה שיש לדיקן, לרקטור, ולחברי סגל בכירים רבים בפקולטה לרפואה כלפי בית ספרנו וכלפי העבודה המדעית והחינוכית שאנו עושים, ואנו מודים להם על כך. אני מאחל לנו סיום מוצלח לתהליך הבחירה ושנזכה להביא לבית הספר את המועמד/ת הטוב/ה ביותר עבורנו. לאור מצב התשתיות הפיזיות של המח' למדיניות, מנהל, כלכלת בריאות ואקולוגיה רפואית, פנינו לאחרונה להנהלת הפקולטה בבקשה לשפץ את המחלקה. בקשתנו נפלה על אוזניים קשובות ושמחנו מהתגובה העקרונית החיובית של דיקן משנה דר' רונית הראל ושל יו""ר ועדת הפיתוח פרופ' חיים רוזן. אנו מודים למר יניב ססי (עוזר לדיקן משנה של הפקולטה) על שרטוט סקיצות ראשוניות לשיפוץ המחלקה, אשר ישפרו את האסתטיקה ואת רמת הנוחות של המחלקה, וכן ייצור שטחי משרדים נוספים, אשר נחוצים מאוד לאור הצרכים ההולכים וגדלים של בית הספר. לצערנו, פרויקט השיפוץ לא נכלל בתוכנית הפיתוח של הפקולטה לשנה הקרובה, אך אני אופטימי כי השיפוצים ייכללו בתוכנית 2020-2021. אסיים ברעיון קצר על חשיבות השאלה [מבוסס על דבריו של הרב רונן נויבירט (רב קהילה בקיסריה וממייסדי הארגון בית הלל) בספרו ""לגעת בזמן""] ""תנו רבנן : חכם בנו שואלו, ואם אינו חכם אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה"" (מסכת פסחים קט""ז). בפסח אנו משחזרים את החוויה של המעבר מעבדות לחירות על ידי מנהגים שונים (ומשונים), שתיית יין ואכילת סעודת מלכים. עם זאת המצווה העיקרית של ליל הסדר הנה מצוות ההגדה. מצוות רבות ביהדות קשורות בדיבור, בעיקר בתחום התפילה והברכות. עם זאת, נראה שמצוות ההגדה שונה בתכלית. במצוות ההגדה, אין להסתפק בקריאת ההגדה בלבד - יש צורך בשאלות ובתשובות דווקא. נשאלת השאלה, מדוע שני תלמידי חכמים המכירים את הסיפור בעל פה, הן את השאלות והן את התשובות, מחויבים לשאול זה את זה? מדוע אדם הנאלץ לחגוג את הסדר לבדו, מחויב לשאול את עצמו... ולענות לעצמו?! האין בזה חוכא ואטלולא? מדוע אין די בקריאת ההגדה? דומה שהגמרא מנסה לחדד את המרכיב החשוב ביותר בליל הסדר בפרט ובתהליך הגאולה בכלל - כוחה של שאלה. ליל הסדר נסוב לא רק סביב הזכות לשאול, כי אם סביב החובה לשאול. גם אם נראה שאין מי שמקשיב, חלילה, וגם אם אין מי שיענה, יש ערך עצום בעצם השאלה. ליל הסדר מלמד אותנו כי הביטוי הגבוה ביותר של חירות הוא בלשאול שאלות. לשאול את השאלה ""למה?"" מהווה את הצעד הראשון לחופש פיזי ואינטלקטואלי. כפי שאמר פעם הרב פרופ' אברהם יהושע השל ""אנחנו קרובים יותר לאלוהים כאשר אנו שואלים שאלות מאשר כאשר אנו חושבים שיש לנו את התשובות"". הסקרנות אינה חילול הקודש אלא סגולה דתית חיונית. כשנשאל למה הוא מייחס את היותו מדען, חתן פרס נובל איזדור רבי (1898-1988) השיב: ""אמא שלי עשתה אותי מדען בלי לדעת את זה. כל ילד אחר היה חוזר מבית-הספר ונשאל 'מה למדת היום?', אבל אמי נהגה לשאול: 'איזי, האם שאלת שאלה טובה היום?' זה עשה את ההבדל. לשאול שאלות טובות עשה אותי למדען"". ""It is not the answer that enlightens, but the question""- Eugène Ionesco, Romanian-French playwright (1909-1994)הנני מאחל לכולנו ולמשפחותינו חג שמח, חופשה נעימה, מהנה ומתחדשת, ושנזכה לשאול שאלות טובות המובילות לתובנות אינטלקטואליות ורוחניות, להשערות מדעיות מעניינות ומשמעותיות, ולמחקרים מוצלחים. פרופ' יהודה ניומרקמנהל ביה""ס