מסגרת ההתערבות במתבגרים בגילאי 12-18:
17-20 מפגשים שבועיים, למשך כשעה, הכוללים:
- ראיון הורים
- מפגשי היכרות עם המתבגר
- מפגשים פרטניים עם המתבגר (ללא נוכחות ההורים)
- מפגשי הדרכה להורים (2-4 פגישות)
- מפגש סיכום משותף למתבגר והוריו
"הוא לא לוקח אחריות על הלמידה שלו, בקושי מגיש עבודות ומגיע למבחנים לא מוכן.." " הבלגן שלה נמצא בכל הבית.." "הוא כל פעם הוא מסתבך בעניין אחר, פעם מתחצף למנהלת, פעם רב עם חבר.." "היא כל הזמן מתווכחת אתנו.."
אלו הן תלונות שכיחות של הורים למתבגרים המתמודדים עם ADHD. מרבית הילדים המאובחנים כמתמודדים עם ADHD ימשיכו להתמודד עם התסמונת גם בהתבגרותם. מתבגרים, נדרשים להתמודד עם משימות רבות ומורכבות, הן בבית הספר הן בחברת בני הגיל והן בחיי היום יום (למשל הוצאת רישיון נהיגה). המתבגרים מצופים ומעוניינים להתמודד עם משימות אלו באופן עצמאי, להיעזר פחות בהוריהם ולקחת יותר אחריות על בחירותיהם ומעשיהם. חוסר הקשב, האימפולסיביות והליקוי ביכולת הניהול העצמי, המאפיינים מתבגרים עם ADHD, פוגעים ביכולתם להתמודד עם האתגרים הללו. מחקרים מראים כי בני נוער אלו מתקשים לעמוד בדרישות בית הספר והישגיהם לרוב אינם תואמים את יכולותיהם, הם מתעמתים יותר עם הוריהם ונמצאים בסיכון להיות דחויים חברתית. כמו כן, חשופים בני נוער אלו יותר לסיכונים של גיל ההתבגרות. תכנית הטיפול הקוגניטיבית תפקודית (Cog-Fun) פותחה עבור מתבגרים המתמודדים עם ADHD, במטרה לאפשר להם להתמודד עם הקשיים ולתפקד באופן אופטימלי בכל תחומי החיים. התכנית מתבססת על מודלים תיאורטיים ויישומים בריפוי בעיסוק.
העקרונות המרכזיים המנחים את ההתערבות הטיפולית
ההתערבות הטיפולית מתבססת על ההבנה כי על מנת להתמודד ולתפקד באופן אופטימלי עם ADHD נדרשים:
- מודעות עצמית לעוצמות וקשיים.
- תחושת מסוגלות, אמונה ביכולת להשיג מטרות ולהתגבר על קשיים.
- אסטרטגיות ניהוליות להתמודדות עם הקשיים ביום יום.
- סביבה מותאמת שמציבה דרישות ומעניקה תמיכות מתאימות.
יישום עקרונות אלו בטיפול Cog-Fun לנוער
פיתוח מודעות ותחושת מסוגלות
על מנת לפתח מודעות עצמית מסתגלת (Adaptive awareness) שתשרת את הנער/ה בהמשך חייו אנו פונים לשלושה גורמים מרכזיים:
- גורם חברתי חינוכי - קבלת מידע ותמיכה מהסביבה המאפשרים הבנת הקשיים ויכולת לייחס אותם לליקויי הניהול ולעצמך. לכן עוסק הטיפול במתן ידע הן לנער/ה והן להורים.
- גורם נוירוגני – יכולת נוירו קוגניטיבית לגלות את הבעיה (יכולת לעצור, לשים לב ולבקר התנסויות). לכן, אנו שמים דגש רב בטיפול על פיתוח מודעות עצמית ויכולת בקרה בעת ביצוע משימות.
- גורם פסיכוגני – יכולת רגשית להכיל את הקשיים. האדם אינו יכול לפתח מודעות בבת אחת לליקויים, זהו תהליך ארוך מאוד הדורש זהירות רבה וחיבור מתמיד לעוצמות ולמשאבי התמודדות ביום יום. לכן, גילוי הקשיים נעשה באופן מדורג ומותאם ליכולת ההכלה של המתבגר ובשילוב עם טיפוח תחושת מסוגלות. תחושת המסוגלות נרכשת באמצעות טיפוח מודעות לכוחות ולעוצמות ובאמצעות הכוונה להצבת יעדים ריאליים המאפשרים חוויות של הצלחה.
רכישת אסטרטגיות לניהול עצמי
אסטרטגיות ניהול עצמי הינן דרכי פעולה מאורגנות המאפשרות שליטה בהתנהגות לשם עמידה בדרישות הסביבה ולשם השגת מטרות אישיות. אסטרטגיות אלו מאפשרות להתגבר על הקשיים האופייניים ל ADHD , למשל הכנת לוחות זמנים, על מנת להתגבר על הקושי בניהול זמן, או טכניקות הרפיה להתמודדות עם הקושי בוויסות רגשי. רכישת האסטרטגיות מתבצעת בקונטקסט של מטרות תפקודיות הרלוונטיות לחיי היום יום של המתבגר ואשר מוצבות על ידו, כלומר, המתבגר בוחר אילו מטרות ירצה להשיג (למשל להצליח לקום בבוקר, להצליח לנהל את הזמן כך שיספיק גם להכין שיעורים וגם לפגוש חברים וכו') ובתהליך העבודה למען השגת המטרה הוא רוכש את האסטרטגיות המתאימות לו ולמטרותיו. המתבגר רוכש הן אסטרטגיות כוללניות הרלוונטיות לכל מטרה (אסטרטגיות להצבת מטרות, לתכנון ולבקרה) והן אסטרטגיות ספציפיות העונות לפרופיל האישי שלו (כגון אסטרטגיות לגיוס מאמץ, זיכרון עבודה, ניהול זמן, ויסות רגשי ועוד). הטיפול נערך באמצעות שיחות, סימולציות ופעילויות, באווירה חיובית ומעצימה.
גיוס והתאמת משאבי סביבה באמצעות הדרכת הורים
ההורים הינם גורם משמעותי בתהליך, על כן כולל הטיפול מספר מפגשי הדרכה, בהם אנו עוסקים בדרכים בהם יכולים הורים לקדם ניהול עצמי אצל ילדם. ההדרכה עוסקת בין היתר בדפוסי תקשורת, טיפוח תחושת המסוגלות, הצבת מטרות ריאליות, והתאמות.
פרסומים
Fisher, O., Berger, I., Grossman, E. S., & Maeir, A. (2023). Mediated Online Awareness Among Adolescents With and Without ADHD: Using the Occupational Performance Experience Analysis (OPEA). OTJR: Occupational Therapy Journal of Research, 43(4), 600-607.
Berger, I., Grossman, E., Maeir, A., & Fisher, O. (2022). Weekly Calendar Planning Activity (WCPA): Validating a measure of functional cognition for adolescents with ADHD. The American Journal of Occupational Therapy, 76(6).
Levanon-Erez, N., Kampf-Sherf, O., & Maeir, A. (2019). Occupational therapy metacognitive intervention for adolescents with ADHD: Teen Cognitive-Functional (Cog-Fun) feasibility study. British Journal of Occupational Therapy, 82(10), 618-629.
Levanon-Erez, N., & Maeir, A. (2014). The Teen Cog-Fun model of intervention for adolescents with ADHD. In I. Berger & A. Maeir (Eds.), ADHD- A transparent impairment, clinical, daily-life and research aspects in diverse populations. New York: Nova science publishers
Levanon-Erez, N., Cohen, M., Traub Bar-Ilan, R., & Maeir, A. (2017). Occupational identity of adolescents with ADHD: A mixed methods study. Scandinavian Journal of Occupational Therapy, 24(1), 32-40.
Pollak, Y., Oz, A., Neventsal, O., Rabi, O., Kitrossky, L., & Maeir, A. (2016). Do adolescents with attention-deficit/hyperactivity disorder show risk seeking? Disentangling probabilistic decision making by equalizing the favorability of alternatives. Journal of Abnormal Psychology, 125(3), 387.
